לפני 17 שנים. 19 באפריל 2007 בשעה 12:00
אני מתרגשת.
נחבאתי במשך המון זמן. שיחקתי. גנחתי בטלפון. פתחתי רגליים, פתחתי מצלמת אינטרנט. מדי פעם אפילו הרשיתי לעצמי לממש פנטזיה אחת או שתיים.
אבל עכשיו, הכל השתנה.
הפיחו בי חיים, ובמובן מאד אמיתי רק לאחרונה התחלתי באמת לחיות - על הגבול המטושטש שבין מציאות לפנטזיה.
אני מנקה בשבילו ומרוצה מעצמי. אני מוצצת לה את אצבעות הרגליים כאילו היא עשויה דבש. היא מדברת אליי כאילו אני החברה הכי טובה שלה ואני נמסה מבפנים. אני מאוננת פעמיים ביום וזה אף פעם לא מספיק.
לא יודעת בדיוק מה בתוכניות שלכם - אך אנא מכם, אל תפסיקו. כן, אני מתחננת.
ולכל מעריציי - תודה על הצומי, באמת מחמיא. אבל אני תפוסה כל כך חזק שאין לכם מושג.
ואם בכל זאת מישהו רוצה לעשות לי טוב, חברות זהב תתקבל בברכה 😄
