הוא מחפש את נקודות החולשה שלי ומהסס האם ללחוץ עליהן, אני מוקירה לו תודה על הרצון לשבור ועל הרצון להגן.
הוא חושב שאני לא יודעת למה אני נכנסת, שאני אתרסק, ששליטה פיזית היא בנאלית ושבשליטה מנטלית לא אעמוד. אולי, אבל אני רוצה לראות את הקצה.
הוא רוצה שאהיה הזונה שלו, שארקוד לזרים בדאנג'ן, הוא רוצה שאפר את הגבולות שהגדרתי, הוא לומד אותי, בודק חוזק מבני, מחפש סדקים. רוצה להשפיל אותי עד דמעות אבל לא רוצה להשפיל אותי כל כך שאאמין לו שזה אמיתי, אז הוא מושך זמן ואני לא מעיזה להאיץ בו. סומכת על ליבי שינווט אותי מתוך כל אפילה שאליה יקח אותי וחוששת שאולי אני ממעיטה בעוצמתה של האפילה.
אני מכירה את הסיפורים שלו, זורקים אותי אל תהומות, מכירה את הסטירות שלו, מכירה את האגרוף שלו, מכירה אותו אגרסיבי, מכירה אותו כשהוא חודר אלי אנאלית.
אבל אני לא מכירה אותו לא זהיר, אני לא מכירה אותו בשליטה מנטלית.
אני חושבת עליו כשהוא ידידותי ובלתי מזיק, לא מאמינה שהוא יכול לי, מתריסה בו. זוחלת אליו ערומה על ארבע, מנשקת לו את הבהונות, מבקשת שיראה לי, אני רוצה לדעת אם יש משהו מעבר להבטחות.
לפני 17 שנים. 3 במאי 2007 בשעה 12:20