הכלבונת שלך ורק שלך- בגובה הרצפה

אני שונאת את המסיבות שהוא לוקח אותי אליהן, קוקטיילים עסקיים, שבהם אני לא מכירה אף אחד. הוא מרגיש כדג במים. מכיר את כולם, מפלרטט עם כולן; זה שכולם מתגודדים סביבו.
אני מתכווצת באירועים כאלו, הסמול טוק והבדיחות הפרטיות מביכים אותי, ואני אף פעם לא יודעת מה לעשות עם הידיים.

אני מתלבשת מול המראה, ולא אוהבת את עצמי. העליתי טיפה במשקל. החזיה לוחצת, הגופיה הלבנה הדקיקה צמודה מדי ורוכסן החצאית נסגר במעט מאמץ. סקירה אחרונה, מיישרת את הז'קט הארוך שמצליח איכשהו להסוות את החטאים, והוא כבר במכונית, צופר לי.

בכל פעם שאני רואה אותו זו כמו הפעם הראשונה, בכל פעם הוא לוכד אותי מחדש, ביציבה שלו, בישיבה הבוטחת, בדרך שבה הגוף שלו מתריס כנגד החלל. הוא במצב רוח טוב הערב, דרוך כמו שחקן לפני שהוא עולה לבמה.
הוא שולח יד אל בין הירכיים שלי, אבל אני מנערת אותו, עצבנית מדי. הוא קופץ שפתיים ושולח בי מבט של "שלא תעזי לקלקל לי" ואז עוזב אותי, נחוש שלא לתת למצב הרוח שלי להשפיע עליו. אני שונאת את עצמי באותו רגע על שאני לא מסוגלת להתרפק עליו ולעטוף אותו במבטים מעריצים, והלב שלי שוקע.

המסיבה הפעם בחצר הוילה של אחד החברים העשירים שלו, ומיד כשאנחנו נכנסים אני חוטפת שתי כוסיות יין ברצף ממגשה של מלצרית חולפת. האויר צפוף מקולות צחוק והשקת כוסות , וניחוח של בשמים יקרים נמהל בריחות של דשא ויסמין.

אני עומדת לידו, מכווצת בתוך עצמי במעגל של יפים בחליפות ויפות בשמלות ערב . אני מרגישה לבושה מדי אבל לא מעזה להוריד את הז'קט. חם לי.

יש לה צחוק מסוכן לזו שמצטרפת אלינו ומחבקת את המותניים שלו בקרבה מופגנת. היא מדביקה לו נשיקה על כל לחי. לרגע הוא נראה נבוך, אבל תוך שנייה מתעשת , מצמיד אותה אליו ומחזיר לה נשיקה ישר לשפתיים, ואז מרפה , ומחמיא לאחד הנוכחים על הביצועים בפרוייקט האחרון.
בן זונה. אני יכולה לראות כמה קשה לה להסדיר את הנשימה.
תוך כדי שיחה, הוא עוצר את המלצרית וכשהוא מגיש לה כוסית יין העיניים שלהם נפגשות, אני יכולה להרגיש את החשמל שחולף ביניהם.
אני מתחילה להסיט את המשקל מרגל לרגל. לא נח לי, חם לי, הדם מציף לי את הפנים. היא צוחקת בקול פעמוני ומניחה כף יד מטופחת על הזרוע שלו כשהיא מדברת . הוא קמצן במגע, אבל כשהיא מועדת והוא מייצב אותה , לוקח רגע ארוך מדי עד שהוא מרפה מהמרפק שלה. היא לוחשת לו משהו באוזן והוא מסתכל סביב , כאילו מחפש . כשהוא לא מוצא הוא מצמיד את השפתיים לאוזן שלה והצחוק שלה מתגלגל אל כל נקב בנשמה שלי.

" אתם תסלחו לנו לכמה דקות, הגברת זקוקה לעזרה" הוא משחרר משפט סתום לתוך המעגל, ולי הוא אומר "כבר חוזר", כשהוא פורש את כף היד על הגב החשוף שלה ומוביל אותה משם.

בהעדרו המעגל מתפזר, ואני מוצאת את עצמי לבד , לוגמת מהכוס שלי לגימות מהירות וצפופות מדי. הלחיים שלי לוהטות, המחשבה עליו מוביל אותה, החיוך שלה, שולחים חיצים ללב ולכוס שלי במקביל. הבטן שלי מתהפכת.

אני בורחת פנימה, מחפשת את חדר השירותים.

אי אפשר לטעות בצחוק שלה. אני נשאבת אליו. הרגליים שלי רועדות והלב הולם. דלת החדר פתוחה מעט. אני לא מצליחה לעצור בעצמי, נצמדת אליה.
הקול שלו נמוך ומלטף, ואני לא מצליחה לשמוע מה הוא אומר.
אני עוצמת עיניים ורואה אותו מקלף את השמלה מהגוף המושלם שלה. לוחש לה חיזורים מתוקים באוזן.
ושוב הצחוק הענבלי המתגלגל פוצע אותי בדקירות קטנות.
היא פולטת גניחות קטנות של עונג, ואני רואה איך האצבעות שלו חודרות לתוכה, בזמן שהלשון משוטטת על הצוואר, גולשת אל השדיים העגולים ואל הפטמות שמזדקרות לקראתה, צמאות לשפתיו.

המראות כואבים מדי. אני מעזה ומציצה פנימה. היא צמודה אל הקיר, השמלה שלה נוזלת ממנה אל הרצפה, והלשון שמשחקת עם הפטמות שלה מחלצת ממנה אנחה עמוקה. האצבעות שלה לפותות בתוך השיער שלו, העיניים שלה עצומות, ואני יודעת שאני חייבת לסגת.

המבט שלה לוכד אותי , רגע לפני שאני מצליחה. לרגע הוא מאובן, ואז חודר, וישיר, והיא לא מסיטה אותו ממני לרגע בזמן שהיא מושכת את הראש שלו אל הבטן שלה ודוחפת למטה, לאט. כל כך לאט.

" יש לנו אורחת" , היא אומרת בקול משועשע, ומהדקת אותו אליה, נותנת למשמעות של דבריה לחלחל. אני לא רואה את הפנים שלו, אבל אני רואה את התשוקה החדשה שאוחזת בו כשהוא מקלף מעליה את התחתונים הזעירים ובודק את הרטיבות שלה, תחילה באצבעותיו, ואז בשפתיו ובלשונו. אני רואה איך הידיעה שאני צופה בו ממלאת אותו בתאווה .

היא מסמנת לי עם האצבע להכנס ולסגור אחרי את הדלת, ואני מצייתת , חצי משותקת. אני לא מצליחה להתיק את המבט שלי ממנו, כורע מולה, מהראש שלו בין הרגליים שלה שפשוקות מעליו, מהידיים שלו שמשוטטות על ירכיה, ועל השדיים שלה.

היא מלטפת את הראש שלו, מכוונת אותו בעדינות ומחייכת אלי, מאותתת לי להתקרב, היא רוצה שגם הוא יראה אותי. "שבי " היא אומרת לי ואני מולם, מהופנטת מהלשון שלו שמטיילת על הדגדגן שלה, מהשפתיים שלו שמתעלסות עם השפתיים שלה.

התחתונים שלי ספוגים. היא יודעת. הוא יודע. ואני מצמידה את הרגליים חזק ומשתדלת לא לזוז על הכורסא.