מעבר למראה

של גוף חדש,
ושל מגע ידיים חדשות.
שהמחשבות עליו, והתשוקה אליהן, העבירה לי הרבה פנטזיות נעימות.
ההבנה הזו, שכאן זה אחרת, שפה צריך לקבל רשות כדי להפשיל, להחליק יד, להתקדם.
זה מכוונן היטב את התודעה, אליה, לחפש את מה שהיא רוצה, שהיא אוהבת, לנסות לקרוא אותה ולהבין אותה - לא לנסות לכבוש אותה.
זה הטוב בליהנות מכל העולמות, אתה יודע להצביע טוב על ההבדלים.

התחושה הזו, של ידיים עם כוח, הרבה יותר חזק מפיזי, ידיים מכוונות, ידיים שלומדות אותי, את העוצמה, את הכיוון, את הנקודות. שמלמדות אותי, שנותנות לי רק רמז למה שיכול לבוא. הידיעה שאתמסר, שאגיע למקום הזה, שמוכן לכל. שנכנע לכוח.
הגוף הזה, ללמוד אותו, בעדינות, בזהירות, מה מניע אותו, מה עושה לו את זה. ריח חדש, מגע ראשון של עור, של שפתיים, אנחות חדשות, לחישות חדשות. התרגשות של פעם ראשונה.

להישאר עם תחושה חזקה מאד של עוד.
לחכות למה שיבוא.

לעוף יומיים, ואז להבין שלא יבוא.
להיות עצוב, אבל להאמין שעשית את הדבר הנכון. גם זה משהו.