שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר למראה

אני פה. מרטיב בזהירות את קצה הבוהן. ואז קצת יותר. ועוד קצת. ועוד.
כל פעם עוד, וכל פעם קצת.
לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 19:02

יש את המקום הזה, שאתה רוצה להיות בו,
או, אולי לא בדיוק רוצה להיות בו, אבל משהו בתוכך משתוקק אליו לפעמים,
זה צורך שאתה מרגיש. הוא פנימי, בדיוק כמו המקום.
ויש את האישה הזו, שאתה אוהב לדמיין אותה שם, במקום הזה.
לדמיין שהיא מביאה אותך אליו.
שמזמן ידעת, שהיא תדע איך. שהיא תעשה את זה נכון לך.
והנה אתה שם.
והנה, זה איתה.
והרבה זמן קיוית שיהיה לה את העונג לראות אותך על ארבע.
ועכשיו יש לה.
זה כמו שרצית את זה, וכמו שדמיינת את זה, וכמו שקיוית שיהיה - ברגעים האלה, אין שום דבר אחר בעולם.
רק היא.
ואתה, כולך קשב. אתה מתכוונן.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י