את פותחת את הדלת ונכנסת, מעמידה את המזוודה ליד הדלת וסוגרת אותה מאחוריך. הבית נקי ומסודר, עם ריחות של בישולים, ואת מחייכת כשצועדת אל הסלון, מזמזמת עם בואנה ויסטה שמתנגנים בווליום נמוך. שולחן האוכל מסודר, על השולחן הסלון בקבוק יין אדום שכבר נושם בציפיה לשפתיים שלך, ושתי כוסות.
וליד השולחן, אני, מחכה לך. על הברכיים, לבוש רק בקולר ובכלובון, בראש מושפל. את מתקרבת אלי במהירות, מניחה יד על הראש שלי.
"קום."
אני קם, ואת מחבקת אותי. אני מחבק אותך חזרה ואנחנו מתנשקים, מתמסרים לתשוקה שנבנתה כל השבוע הזה, ועכשיו מתממשת. הידיים שלך בשיער שלי, על העורף, שורטות את הגב ויורדות אל התחת שלי, חופנות, מפשקות, כשאת מחדירה את הלשון שלך אל בין השפתיים שלי.
אני גונח בתשוקה.
"התגעגעתי אליך, מלכה שלי. כיף שחזרת."
"אני יודעת, אהוב שלי. טוב לחזור אליך."
הידיים שלי על הגב שלך, על התחת שאני כל כך אוהב, מצמידות אותך אלי. אני מנשק את השפתיים שלך, את הצוואר, רואה את המפתח לעונג שלי שתלוי על השרשרת, מזכיר לי תמיד של מי אני ולמי אני שייך.
היד שלך עוברת קדימה וחופנות את האשכים שלי, נפוחים אחרי שבוע בלי אורגזמה. אני רועד לך בידיים. את מוחצת אותם בעדינות, ומשתעשעת ברעיון לא לתת לי לגמור גם היום, לשחרר אותי ולהטריף אותי, אבל לנעול אותי בחזרה בלי לתת לי שחרור. את מחייכת לעצמך ומניחה את הידיים על הכתפיים שלי, דוחפת למטה.
"עכשיו תגיד יפה שלום למלכה שלך, עבד."
אני יורד על הברכיים ומנשק את המגפיים שלך, מלקק אותם, בזמן שאת מתיישבת על הספה ואני חולץ אותם ומוריד את הגרביים.
"האמבטיה שלך מוכנה, מלכה שלי."
את קמה ומתחילה להתרחק.
"בוא."
אני קם והולך אחרייך. את נכנסת לחדר האמבטיה, נותנת לי להפשיט אותך, ונכנסת, שוקעת לתוך הקצף.
"אתה יכול להביא לי את היין עכשיו. שתי כוסות."
אני מוזג לנו וכורע על הברכיים, ובזמן שאת שותה אני מסבן אותך. חופף לך את הראש. עושה לך מסאז' בכפות הרגליים. מנשק אותן, ומלקק אותן.
"מממ... התגעגעתי אל העבד שלי. בוא לכאן," ואת מנקה את הקצף מהפטמות שלך. כשאני מתכופף עם הראש את מושכת אותו אליהם. "תמצוץ!"
את עוצמת עיניים ומתמסרת לשפתיים וללשון שלי, מושכת את היד שלי ומניחה אותה בין הרגליים שלך. "תעשה לי טוב עבד, כמו שאתה יודע."
אני מוצץ ומלקק בתאווה, ומלטף אותך עם האצבעות. הגניחות שלך מתחזקות, וגם המילים שלך.
"כן כלב, ככה, תעשה את מה שאתה יודע."
אני מגביר קצב, ואת גונחת בקול, "כן עבד נעול שלי, תראה לי כמה התגעגעת אלי.
אחרי שאת מתאוששת, את נעמדת, ואני שוטף ממך את הקצף ומנגב אותך. מסיים על הברכיים. את מצמידה אותי אליך ואני מחבק את הרגליים שלך, מצמיד את הפנים אל הירכיים שלך, מרגיש את הידיים שלך מלטפות אותי. אני מנשק את הירכיים שלך, ואת יכולה להרגיש את התשוקה, את ההתמסרות, ושוב מחייכת. מרחיקה אותי ממך ומסתובבת אל המראה. הידיים שלך מונחות על התחת שלך עכשיו, את מפשקת אותו. אני מבין ועובר לכרוע מאחוריך, מנשק ומלקק את התחת שלך, שאני כל כך אוהב, בזמן שאת מסתרקת ומסתדרת.
"מממ.... התגעגעת לתחת שלי, כלב?"
"מאד, מלכה שלי," אני עונה בין נשיקות.
"כי זה המקום שלך. כלב עם הלשון בחוץ, תקועה בתחת של המלכה שלו, כשהזין שלה נעול על מנעול וחסר שימוש, והוא טוב רק בשביל לענג אותה עם הלשון."
את מחייכת לעצמך במראה, מרגישה סקסית ומושכת, יודעת כמה את מרגשת אותי עם המילים האלה.
כשאת מסיימת את מתרחקת מהכיור ויוצאת אל חדר השינה. "על ארבע," את מוודאת שאני שומר על מקומי, ואני זוחל אחריך. על המיטה מחכה לך סט אדום חדש מסאטן, ואת לובשת אותו ומתיישבת על המיטה מולי. מושכת את הראש שלי אליך. אני מניח אותו על הירכיים שלך, מחבק אותך ואת מלטפת אותי.
"אתה אוהב את זה?"
"את מדהימה, מלכה שלי."
"תודה. זה מקסים. אתה מקסים," ואת מושכת אותי לנשיקה.
"אתה מקסים ואני רעבה. בוא תאכיל אותי עכשיו," ואת מושכת אותי לעמידה ודוחפת אותי לפנייך, מסתכלת על התחת החלק שלי מתרחק וזוממת עליו, מתכננת מה את הולכת לעשות לי, איך את הולכת להתענג עלי, להשתמש בי, להטריף אותי.
אני ניגש לשולחן האוכל, מניח עליו את בקבוק היין והכוסות, וניגש למטבח. את מתיישבת לשולחן, משועשעת לראות שערכתי רק צלחת אחת, לא בטוח אם תרצי אותי לידך או שאוכל על הרצפה. את לא אומרת כלום, מחכה שאחזור גם עם הצלחת שלי ומשאירה אותי לעמוד לרגע מביך, מחכה לראות איפה תגידי לי להניח אותה.
את מסמנת עם הראש אל הכסא שמעבר לשולחן, "שב איתי, עבד."
אנחנו אוכלים, משלימים פערים מהשבוע הזה כאילו לא בילינו כל כך הרבה שעות בסקייפ, ובראש רצות לך תכניות זדוניות לאחרי האוכל. מדי פעם את מחייכת לעצמך. מדי פעם היד משחקת בשרשרת שעל הצוואר, במפתח שעל השרשרת, ואני נדרך, משתוקק לקבל שחרור, משתוקק לאישור לגמור, משתוקק לענג אותך עוד ועוד. כשאת מסיימת לאכול את כבר רטובה כולך, דוחפת את הכסא שלך לאחור ומפשקת רגליים.
"בוא כלב שלי, הקינוח שלך מוכן."
אני קם, ואת מתחילה לכוון אותי למטה, אל מתחת לשולחן, אבל מתחרטת.
"לא, חכה. אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך. לך תביא רצועה, את הפלאג הגדול וחומר סיכה. שתזכור מי ומה אתה בזמן שאתה מקבל את המתנה שלך ומראה לי כמה הלשון שלך התגעגעה אלי. תמלא לי את הכוס לפני שאתה הולך."
