שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעומק המגירה

לפני 9 שנים. 4 בינואר 2015 בשעה 12:08

אז איך אתה רוצה אותי היום?

אולי אתה רוצה אותי צייתנית?
"כן אדוני" "לא אדוני"
ישבן מורם למעלה, לא פוצה פה.

אתה רוצה אותי חצופה ומתמרדת? 
לא רוצה ולא עושה
לא שומעת בקולך
אתה חייב להודות שיש בזה קסם
בעיקר בגלל כל מה שבא אחר כך. 

אולי אתה רוצה אותי רכה ונוטפת?
עורגת, מבקשת מגע, מתחננת.

ילדה קטנה?
אבוא לשבת על אבא,
אבקש רשות על כל דבר
תלביש אותי, תפשיט אותי, תקלח אותי

אבל מה זה חשוב...
איך אתה רוצה להיות היום?

רוצה להמיס אותי ברכות שלך?
לאסוף לי את השיער
להתבונן לתוכי בסבלנות אין קץ
ולדבר אלי במילים רכות ודואגות

אולי אתה רוצה להיות אדון קפדן?
תחנך אותי על כל טעות
תעמיד אותי על מקומי
במבט, בקול, בכף ידך

אתה רוצה להיות המאהב העדין שלי היום?
אתה רוצה לזיין אותי בכוח?
לקשור אותי?
להכאיב לי? ועוד קצת להכאיב?
סתם יום ונילי שבו נלך יד ביד בים?

טוב. כל יום נהיה משהו אחר
יש לנו זמן

 

לפני 9 שנים. 1 בינואר 2015 בשעה 7:16

The Invitation/ Oriah Mountain Dreamer

It doesn’t interest me what you do for a living
I want to know what you ache for
and if you dare to dream of meeting your heart’s longing

It doesn’t interest me how old you are
I want to know if you will risk looking like a fool
for love
for your dream
for the adventure of being alive

It doesn’t interest me what planets are squaring your moon
I want to know if you have touched the centre of your own sorrow
if you have been opened by life’s betrayals
or have become shrivelled and closed
from fear of further pain

I want to know if you can sit with pain
mine or your own
without moving to hide it
or fade it
or fix it

I want to know if you can be with joy
mine or your own
if you can dance with wildness
and let the ecstasy fill you to the tips of your fingers and toes
without cautioning us
to be careful
to be realistic
to remember the limitations of being human

It doesn’t interest me if the story you are telling me
is true
I want to know if you can
disappoint another
to be true to yourself
If you can bear the accusation of betrayal
and not betray your own soul
If you can be faithless
and therefore trustworthy

I want to know if you can see Beauty
even when it is not pretty
every day.
And if you can source your own life
from its presence

I want to know if you can live with failure
yours and mine
and still stand at the edge of the lake
and shout to the silver of the full moon
“Yes”

It doesn’t interest me
to know where you live or how much money you have
I want to know if you can get up
after the night of grief and despair
weary and bruised to the bone
and do what needs to be done
to feed the children

It doesn’t interest me who you know
or how you came to be here
I want to know if you will stand
in the centre of the fire
with me
and not shrink back

It doesn’t interest me where or what or with whom
you have studied
I want to know what sustains you
from the inside
when all else falls away

I want to know if you can be alone
with yourself
and if you truly like the company you keep
in the empty moments

 

לפני 9 שנים. 31 בדצמבר 2014 בשעה 22:05

the Invitation
Oriah Mountain Dreamer


it doesn’t interest me what you do for a living
I want to know what you ache for
and if you dare to dream of meeting your heart’s longing

It doesn’t interest me how old you are
I want to know if you will risk looking like a fool
for love
for your dream
for the adventure of being alive

It doesn’t interest me what planets are squaring your moon
I want to know if you have touched the centre of your own sorrow
if you have been opened by life’s betrayals
or have become shrivelled and closed
from fear of further pain

I want to know if you can sit with pain
mine or your own
without moving to hide it
or fade it
or fix it

I want to know if you can be with joy
mine or your own
if you can dance with wildness
and let the ecstasy fill you to the tips of your fingers and toes
without cautioning us
to be careful
to be realistic
to remember the limitations of being human

It doesn’t interest me if the story you are telling me
is true
I want to know if you can
disappoint another
to be true to yourself
If you can bear the accusation of betrayal
and not betray your own soul
If you can be faithless
and therefore trustworthy

I want to know if you can see Beauty
even when it is not pretty
every day.
And if you can source your own life
from its presence

I want to know if you can live with failure
yours and mine
and still stand at the edge of the lake
and shout to the silver of the full moon
“Yes”

It doesn’t interest me
to know where you live or how much money you have
I want to know if you can get up
after the night of grief and despair
weary and bruised to the bone
and do what needs to be done
to feed the children

It doesn’t interest me who you know
or how you came to be here
I want to know if you will stand
in the centre of the fire
with me
and not shrink back

It doesn’t interest me where or what or with whom
you have studied
I want to know what sustains you
from the inside
when all else falls away

I want to know if you can be alone
with yourself
and if you truly like the company you keep
in the empty moments

 

 

לפני 9 שנים. 31 בדצמבר 2014 בשעה 10:07

אני תוהה מנין מגיע הרצון הזה שלי.
זה לא מזוכיזם. אני לא מכורה לכאב
לא פיזי ולא נפשי.

אין לי צורך להרגיש כאב
כדי להרגיש נינוחה.
אין לי צורך להרגיש קטנה וחלשה
כדי להרגיש חזקה.

לא את אלו אני רוצה להגיש לך.

אני נמשכת להתנפצות.
כן. לתחושת המעיכה,
לקריסה שלי פנימה
עמוק לתוכי. לתוכך.

לשקט שאתה מאפשר לי
בידיים החזקות שלך שחוקרות אותי
דרכם אני מרגישה אסופה.
בעיניים הטובות שמתבוננות בי
דרכם אני מרגישה אהובה.
למבט שגורם לי ללכת לאיבוד
למילה שלא משאירה לי כוח רצון להתנגד.
גם לכאב, למונטוניות הזו שבה אתה
קובע את הכללים, עבורי.

אני אוהבת להרגיש איך אני קורסת וקורסת
ומפנה מקום לתחושות חדשות שמבעבעות בתוכי
שבהם כל מה שאני רוצה זה להפוך לנקודה קטנה
שמתמזגת בתוכך. נטמעת. אין הפרדה
אין אני ואתה. 
אני רוצה לתת לך אותי.
בערפול החושים הזה אני צריכה אותך
דורש, רך ואוהב.



לפני 9 שנים. 29 בדצמבר 2014 בשעה 17:09

המגע החזק והמכוון שלך
ביחד עם המבט שחודר אלי
ולא מאפשר לי להסתתר
גורמים לי להרגיש שאני נוזלת החוצה.

כמו שסוחטים פרי,
כל נגיעה שלך מרוקנת אותי מבפנים.

ריקה ממחשבות, ריקה מרצונות.
יש רק אולי רצון אחד או מחשבה אחת
שאני מצליחה איכשהו להחזיק-
שתמשיך כך לגעת בי.
השקט הזה נעים לי.

לפני 9 שנים. 22 בדצמבר 2014 בשעה 14:12

מזג האוויר הזה מעלה בי זכרונות וגעגוע
למה שהיה, למה שיכל היה להיות.
אבל מעניין שהדבר העיקרי שמחסיר בי פעימה
הוא לא שום אקט של אהבה
כאב או ענישה,
שום שיחה עמוקה לתוך הלילה.

מה שהכי מעורר בי געגוע מתוק
הוא לשבת שעות ליד האח ולצחוק ביחד
על הפחדים שלי.
ככה היינו מגרשים את החושך,
עם הרבה אור וצחוק.

לפני 9 שנים. 19 בדצמבר 2014 בשעה 16:26

יש לך את היכולת הזו
להוציא ממני את כל הצדדים
המתמסרים והכנועים.
אלו שלא גלויים לכולם.
אתה תמיד מצליח לחשוף אותם
אפילו מולי.
תמיד משאיר אותי מופתעת.

מופתעת מהרצונות שלי, מהצרכים שלי.
לפעמים נדמה לי שאתה יודע אותם
יותר ממני.

שומע מעבר למילים שלי
רואה מעבר להגנות שלי
אני אוהבת את הטוטאליות שאתה מוציא ממני
אני אוהבת איך שאני משתקפת דרך עיניך.

לפני 9 שנים. 12 בדצמבר 2014 בשעה 9:46

לפני 9 שנים. 11 בדצמבר 2014 בשעה 11:56

לומדת כל יום יותר
אותי ואותך.

פותחת את הלב
גם לשקט שיש בו
לרוך, לידיעה 

אני רוצה הכל איתך.
את השקט ואת הסערה
את הליטוף ואת הסטירה
את הרכות והכאב
את הדאגה והקשיחות

לא מוותרת על שום חלק בך,
בנו.
אני רוצה הכל.


לפני 9 שנים. 8 בדצמבר 2014 בשעה 9:46

ומה אם יכולתי למחוק לך את הזכרונות
אני שואלת.
ומה אם יכולתי לגרום להם להיות
תמונה רחוקה.
אתה נבהל,
אומר שזו שאלה היפותטית.
ובכל זאת. אני מתעקשת.

לא. אתה רוצה לזכור אותה
אתה רוצה לחיות אותה
אתה לא באמת רוצה להמשיך הלאה.
הכאב הוא גשר אליה
שחי בתוכך.

ואני חושבת שעד שלא תשחרר אותה
לא תשחרר אותך
ואף אחרת לא תוכל להכנס במקומה.
רציתי להגיד לך עוד הרבה דברים
אבל הבנתי שאתה צריך להאחז בכאב.
אני משאירה אותך עם הזכרונות
והולכת לזה שמחכה לי
ללקט לי זכרונות משלי.