צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בפני כל עם ועדה

לפני 16 שנים. 14 במאי 2007 בשעה 21:21

מכירים את ההרגשה שאתם רואים, חשים את זה, אבל זה אף פעם לא יהיה באמת שלכם?!
ההרגשה שאתה לבד בחדר, עומד לישון וזה לא היה היום שלך, בכלל ?!
ההרגשה של עצב נוראי, ושאתה בטוח שאף אחד לא עצוב כמוך, שהרגע בדיוק אתה העצוב והכואב מכולם?!
ההרגשה שאולי אתה בעצם מיוחד.
אולי אתה בעצם כלום.
מכירים שאתם עצובים, ולא יכולים לעשות כלום חוץ מאשר לחפש שיר עצוב ולבכות איתו?!
חלמתם פעם חלום שבכיתם בו, ואז התעוררתם למציאות עצובים כפי לא הייתם מעולם?!
נכון ? מכירים את זה ?
כואב נורא, נכון ?

אני מזיל דמעות ממש הרגע, בדיוק איך שאני כותב את המילה - הזו....................

לפעמים לא מתחשק לכם להיות רוח... ?!, מן פיסה אלוקית, מן מלאך כזה שאף אחד לא רואה, עם כח אדיר
מסתובב ומרחף לך ליד כולם מבלי שיבחינו בך, מתבונן ממש לליבם של אחרים
מחייך ומפזר קסם של אושר על כולם, ופתאום רואה אותם מחייכים. איזה כייף זה...
אולי ככה אלוקים ? וואו...

אני מרגיש מוזר
מרגיש נאור, אדיר
מרגיש ריק
לא מרגיש

אהבתם ממש בעבר ? עד כדי כך שפתאום שמתם לב שכל השירים נכתבו בדיוק עליכם? איזה קטע זה...
מאוהב ותמים כל כך, אם כל המנגינות והשירים האלה נכתבו על איך שאני אוהב אותה, אז איך זה שהשמות שלנו לא מוזכרים שם ?

חושבים שאני מאוהב ? אבל ממש, נכון ?

די!!!!!!, אלך לנגב את הדמעות ולישון........


--
מוקדש לך גברתי
שלך פנכת


Mistress Nadia​(שולטת){פנכת דבש} - אתה מלאך,רק אל תבכה .פנכת דבש שלי,לא לבכות.
כותב כל כך יפה אתה,ממש כמוך...מושלם.עוד מעט,ממש מעט,אתה איתי,קשה לי גם,מוזר,קשה כל כך בלי אתה.
גבירה שלך לעדד.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י