שמשהו יהרוג אותי

אתמול בצהריים הילדה מתקשרת אלי ומבקשת את הרשות לתכנן את הערב שלנו, לשאלתי מה יש לה בראש היא ענתה בשאלה "האם אתה סומך עלי ?" כמובן שאני סומך עליה וכמובן שלא זכיתי לתשובה לגבי התוכניות.

אתמול בלילה היא מגיעה אלי במיטב מחלצותיה, מעירה אותי משנתי כמו ששנינו אוהבים (היא כל כך אוהבת את מנת החלבון שלה), מגישה לי את כוס הקפה שלי ונותנת לי רמז אחד לגבי הבאות, "תיקח את הספידו שלך".

נכנסים לרכב שלה ושמים פעמינו צפונה, בארומה שב "M הדרך" אני זוכה לאספרסו הכפול שלי (כנראה שיש לה תכנונים של ממש אם היא רוצה אותי כל כך מתודלק בקפה) ומשם נסיעה קצרה לחוף בית ינאי.
כשהגענו לחוף ראינו שישנם כבר מספר רכבים שחונים שם ומתעסקים בשלהם, "עוד מעט הם כבר יפסיקו את ההתעסקויות שלהם ויצפו בהצגה" הילדה סיננה מבין שיניה ואני רק הרמתי גבות.

בחוף בית ינאי ישנם רק שני שולחנות לרווחת המבקרים, "להפתעתנו" שניהם היו פנויים, התמקמנו לנו ליד הקרוב יותר לים, במבט החלטי (כמו שהיא יודעת כשהיא רוצה) אמרה לי הילדה "קדימה, אני רוצה לראות את הספידו הקטן שלך", מי שמכיר את הילדה יודע שכשיש לה את המבט הזה לא כדאי להתווכח עברתי לספידו והיא מצידה עברה לבקיני עם חלק תחתון בגזרה ברזילאית (כמו שאמרתי לה שאני אוהב כשדיברנו על הנושא שבוע שעבר, אולי גם משם היא קבלה את הרעיון לערב זה?).

העובדה הקטנה הילדה לא לקחה בחשבון זה שטמפרטורת המים בים התיכון, בחודש יוני, בלילה היא סביב ה 17 מעלות. אז כאשר חצי גוף שלנו כבר היה במים והעתיד של שנינו קפא הבנו שפנימה יותר אנחנו לא ממשיכים אבל לפחות הרווחנו פטמות זקורות שיכולות לנקב חור בגלגל של משאית.
יצאנו מהמים וחזרנו לשולחן שלנו, הילדה התיישבה על הספסל בעוד אני נשכבתי על השולחן צופה בכוכבים וממתין להמשך ההובלה של הערב על ידה.
לא הייתי צריך לחכות יותר מדקה עד שהרגשתי את שפתיה החמות עוטפות את הזין שלי ומתחילות לינוק אותו ולנקות ממנו את מלח הים. בתזמון של מטרונום שוויצרי, החברה שבמכוניות שמו לב אלינו והתחילו לתת לנו הצגה של אורות גבוהים ונמוכים בדיוק ברגע הגמירה שלי לתוך גרונה המחכה של הילדה.
כשהמציצה הטובה ביקום ויצר האקסבציוניזם שלי חוברים יחד.

בדרך חזרה הילדה שאלה אותי אם אני רעב, (שאלה מיותרת כי אני תמיד רעב) לשאלתי מה היא רוצה לאכול היא ענתה "עכשיו בא לי מנת חלבון בצורת סטייק" אז נכנסנו להרצליה פיתוח לאחת מהמסעדות האופנתיות החדשות שמתחלפות שם חדשות לבקרים.
במסעדה הזמנו בקבוק מרלו תוצרת יקב פרטי בצפון הארץ ולאחר השקת הכוסות הראשונה חזרה אלינו המלצרית והזמנו שנינו סטייק אנטרקוט 400 גרם מדיום, כי סטייק טוב כמו סשן טוב תמיד צריך שיהיה בו קצת דם.
באמצע הסטייק ולאחר הכוס השניה של המרלו שמנו לב שבשולחן שלידינו התיישבה קבוצה של מספר נשים שזה עתה יצאו כנראה מאחד הפאבים שבאזור, אחת הנשים משכה את תשומת הלב שלנו, היה לה שיער חום חלק, עיניים חומות, חיוך של השכנה ממול ואיפור מינימאלי. היא לבשה מיני קטנטן מעור (הווניל של הוונילים), חולצת כפתורים לבנה ולתענוגות ליבי נעליים עם עקב סטילטו.
מיותר לציין שהבחורה הזאת באופן אוטומטי הפכה להיות מרכז השיחה שלנו, איך אנחנו שולחים לה רגליים מתחת לשולחן פעם אני ופעם הילדה, איך אנחנו מטפטפים טיפות מים קרים על חולצתה הלבנה שהופכת שקופה ולאיזה גודל יכולות הפטמות שלה להגיע.
תוך כדי שיחה הרגשתי שכל הנוזלים שנכנסו אלי לגוף בכמה השעות האחרונות רוצים לצאת (Nature calls) אז כשהודעתי לילדה שאני זז לשירותים תגובתה היחידה היתה "רק תדאג להיכנס לשירותי הנכים", בסרט הזה כבר היינו ולא היה צורך להרחיב בשאלות ולכן כאשר לאחר מספר רגעים שמעתי דפיקה בדלת לא הייתי מופתע לראות בפתח את הילדה, לעומת זאת הייתי מאוד מופתע לראות שם את ד', היפיפייה עם הסטילטו, בחיוך זדוני הילדה אומרת לי "תתחיל להרגיע, היא לא בשבילך" ובתנוע חטופה אזקה אותי.
מיד לאחר שהנשים היפות היו בטוחות מהזאב הרע שעכשיו כבר היה אזוק התחילה הילדה במשחקי הפיתוי שלה עם ד', ראשית היא נישקה אותה ארוכות, לאחר מספר דקות של נשיקה כמו שרק הילדה יודעת להעניק היא ירדה לבדוק את מצב הרטיבות של ד', כשגילתה שהמשימה הוכתרה בהצלחה וד' כבר רטובה לחלוטין היא פלטה "קוד יקר ... הקינוח שלך מוכן", היא הורידה את תחתון החוטיני (תחרה שחור) של ד' וסתמה לי איתו את הפה, כעת בחרה הילדה להושיב עלי את ד' ל Lap dance מחרמן קטן בעודה יונקת את שדיה, לא יודע אם זאת המחשבה הנכונה לרגע זה או לא, אבל אצלי בראש התחיל להתנגן השיר של אריק ברמן "זה לא נתפס שלא נכנס אם לא פותחים את המכנס".
בדיוק כשחשבתי שהגיע מזור לייסורי, הילדה שאלה את ד' אם היא רוצה לגמור ממני והתשובה המיוחלת של ד' היתה "כמובן", הילדה הושיבה את ד' בפיסוק על שוק ימין שלי והתחילה להניע אותה קדימה ואחורה, (למרבה ההפתעה לקצב השיר של אריק ברמן שעדיין התנגן לי בראש). רק בשביל להגדיל מעט את ה Tease דחפה הילדה את ראשי משדיה של ד', חפנה אותם בידיה ועם אגודליה שפשפה את קצה הפטמות.
לאחר מספר גניחות שהייתי בטוח ששמעו כבר בכל המסעדה ולאחר שד' גמרה שאלה אותה הילדה "מה את חושבת, מגיע לקוד לגמור גם כן ?", תשובה של ד' היתה "הוא הרוויח את זה בכבוד אבל לדעתי יהיה מעניין יותר למנוע זאת ממנו" הן התנשקו כדקה נוספת ונפרדו.
בתנועת יד אחת שיחררה אותי הילדה מהאזיקים ויצאה מתא השירותים לא לפני שהזהירה אותי לא לחשוב אפילו על להגמיר את עצמי. הורדתי את האזיקים, הוצאתי את התחתון והכנסתי אותו לכיס (לפחות נשארה לי מזכרת מד') שטפתי את הפנים וחזרתי לשולחן.

כשחזרנו לביתי הקט קרני אור ראשונות סימנו לנו שהלילה המיוחד שלנו עומד להסתיים ובקרוב שנינו נצטרך להתעורר מליל הזימה שלנו וללכת לעבודה.
מחשבה זאת לא עברה בראשה של הילדה כי מיד עם כניסתנו לבית היא אמרה "ועכשיו תעשה מה שאתה יודע לעשות" ובאקט סימבולי הוציאה מתיק ההפתעות שלה את השוט הגישה לי אותו כמו בהעברת שרביט ניצוח על תזמורת התיישבה על ברכיה בגב זקוף ועצמה את עיניה.

אין צורך להמשיך ולפרט את מעללינו בחדר המיטות היום בבוקר מלבד העובדה האחת שאחלוק איתכם, הילדה לקחה איתה היום לעבודה כרית שיהיה לה כואב פחות לשבת, לדעתי גם הכרית לא עוזרת.