|
|
|
אנשים עם להט צדקני פונדומטליסטי בעיניים הם האנשים שמפחידים אותי הכי הרבה.
הם יפגעו ויהרסו מבלי לחשוב פעמיים, והכל מתוך הצדק המוחלט שלהם. גברים אלימים הם סוג אחד של אנשים כאלה, אבל זה לא מוגבל אליהם ולאלימות יש הרבה צורות.
אנשים שאני לא טובה, לא מוצלחת, לא יפה או לא חכמה לידם, הם אנשים לא טובים לי. אין שום תירוץ עבורם. זה בטח לא אני.
איכשהו יוצא ששני סוגי האנשים האלה הרבה פעמים משתלבים באותו האדם.
הייתי צריכה את הרגע הזה של התבשמות מהתקרבנות, מאזוכיזם רגשי עצמי
רגע כזה שלא הייתי בו כבר כל כך הרבה שנים
כדי להיזכר בשנים הרעות, באלה שהייתי מוקפת בהן בהתקרבנות כמקצוע, כדרך חיים
וכמה היום כבר לא.
פגישה, חצי פגישה
אחרי שנים שלא נפגשנו ולא דיברנו, סתם בלי שום סיבה
נפגשות
במקרה
עם כל גדוד הילדים מסביב, ועדיין זוכות לשיחת נפש קצרה אך עמוקה
לא ביקורתית מולה, אבל בתוך עצמי, הבטן מתהפכת
המקום הזה, של בחירה מודעת
לקפוץ (או שאולי להתרסק) לתוך תהום שבה הסוף ברור וידוע
בסביבה של אנשים שמוצצים ממך דם, אנרגיה, כסף ובטחון עצמי
רק כדי לעשות אצבע משולשת לעולם
הייתי שם, כמה שנים יותר מדי
ועצרתי, בברקס, ממש לפני התהום.
עדיין משלמת את המחירים, שכר לימוד קוראת לזה.
וכנראה שמחה שהייתי וחוויתי שם, כי קיבלתי פרופורציות אחרות לחיים.
ושמחה שכבר לא.
כשהקטנה מתעקשת ללבוש את הבגדים החדשים שקניתן.
גם אם הם מיועדים לחורף והשמש זורחת במלוא אונה
ואת המגפיים, את מצליחה להשאיר בבית רק אחרי מאבק פיסי לא קל
את מבינה, כנראה, שיש לנו כאן עניין עם קורבנות אופנה!...
(המלצה לסשן מנטלי אקסטרימי, חזק וללא מילת בטחון: ללכת לקניות בגדים עם הילדה!)
"אמא", היא נועצת בי מבט בוחן, "את יוצאת עם השמלה הזו?"
"כן", אני עונה עם היסוס בקולי, שמלת חורף חדשה, פגישה חשובה, לפני ששאלה הסתכלתי בחיוך בראי
"אבל אמא!", היא מוחה, "השמלה הזו קצרה מדי!".
(הקטנה שלי, בת 9)
הממפפפ...
(סליחה. הייתי חייבת להניח את זה איפשהו. בפייסבוק נדמה לי שלא היה מתקבל בברכה!)
"30-60% מהנשים פנטזו בדרך זו או אחרת על מצבים הקשורים בכניעה כגון להיות קשורות, לקבל מכות בישבן ואפילו להיות במצב בו מכריחים אותן לקיים יחסי מין. עם זאת, רבות מאותן נשים העידו שלא היו רוצות לממש את הפנטזיות הללו במציאות, והן רק משתעשעות עם הרעיונות הללו בראשן...
נראה שיש קשר גם בין הנטייה המינית לשליטה וכניעה לבין רמה גבוהה יותר של סיפוק."
:-)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4587795,00.html
מתעוררת מוקדם, הקטנה, ונצמדת אליי במיטה.
עיניים עצומות, גוף רפוי, מפקידה את עצמה לליטופים ואז מסתובבת לחיבוק קרוב עוד יותר.
רכות.
.
.
.
אין לי זכרון כזה מהילדות לי, מעולם לא שררה קרבה פיסית (או אחרת) ביני לבין אימי
ולא למדתי רכות
אולי זו הסיבה שאני כאן.
--------------
ובהמשך לפוסט הקודם
התחילו איתי ברמזור
כל מי שהייתי באינטראקציה איתו בעבודה נמס (וגם נמסה) מולי ברמת שיחה אחרת לגמרי
בכנס של האנשים החשובים השגתי בקלות את כרטיס הביקור של המנכ"ל החשוב
רכות
פגישת עבודה.
היושבת מולי, אשה במיטב שנותיה, בוגרת, מנוסה, רואה ומקשיבה.
והיא
משוכנעת שאני לסבית, מופתעת כשאומרת שאני לא.
"הטון שלך", היא אומרת, "סגנון הדיבור, ההליכה..." (אם כי הבגדים קיבלו ציון "נשי" לפחות)
ואז
נפל לי האסימון
במירוץ הזה של החיים, שיכול להיות לפעמים מעייף ואכזרי
הלכה לי קצת לאיבוד הרכות, הנשיות
ולקחתי לעצמי שיעור. מתנה לגיל 40
להחזיר אותה.
זה כל הזמן קורה לי... תמיד כשאני חושבת שלמדתי, וצמחתי והתפתחתי ויותר מזה לא יכול להיות, אני מגלה כמה למעלה אני יכולה עוד לטפס
דרך מצוינת לרזות!
:-(
(קובלט יושבת אומללה בחושך בפינה, עם עיניים אדומות, אף נוטף ואוזניים כואבות. מנסה בכל זאת למצוא איזה שביב אופטימיות בשפעת האיומה הזו!)
דרוש:
גבר.
המפרט? הנה כאן...
בן 30-40
גבוה, חטוב ומשכיל
פנוי ולא מעשן
מאזור המרכז
שולט, מתחלף, לא משנה... אבל בצד הונילי-קינקי של העניין
גבר-גבר בחייו הוניליים; גבר עצמאי. מצליחן.
קרניבור
מה לא?
כלבלב, סמרטוט או כל הגדרה אחרת.
גברים נשיים או מנוישים או מחוברים מדי לצד הנשי שלהם.
נשוי או בכל סוג של מערכת יחסים
מעשן (סיגריות או כל דבר אחר)
תלותי (חי אצל ההורים, בין עבודות, סטודנט נצחי)
צמחוני או טבעוני
ומה ההצעה?
להיות בן לוויה שלי. לא מבטיחה לאהוב אותך לנצח נצחים, לא מבטיחה לעשות לך ילדים (או להכיר לך את הילדים שלי), אבל מבטיחה להימצא לגמרי וממש כשאני איתך.
מתאים? מה הלאה...
שלח לי בבקשה הודעה עם קצת פרטים עליך:
בצד הונילי, מי אתה ומה עושה בחייך.
איך הגעת לכאן ומה מחפש
למה פנית דווקא אליי.
