מחשבותמעגליות

פרחים בחדר

פרחים בחדר יפים מתשוקת הזרע שבחוץ
ואף על פי שהם כבר כרותים מן האדמה
ואף על פי שהם בלי תקוה,
תשוקת השווא שלהם מקשטת את החדר.
כך את יושבת בחדרי, יפה
מאהבה למישהו אחר.

איני יכול לעזור לך.
המאושרים עונדים מחרוזת דקה בשער שחור
ועל מצחם אות השמחה.
ואיש יווני מביט בעיניים כחולות
לתוך סבך אפל והוא חלום
על ידי אישה רחוקה ולא ידע

אינני יכול לעזור לך,
כשם שאיני יכול לעזור לעצמי.

גם אני עושה תמונות מרובעות
מאהבה עגולה שהיתה בלי גבול.




אני ישן הלילה לזכרך

אני ישן הלילה לזכרך,
אם כי החלומות ודאי לא יהיו עלייך,
גם את הפכת עכשיו מנשקלת לשוקלת
ואנחנו החיים הולכים וקלים מיום ליום,
רק פרפורים גוברים
ומנענעים את הכפות למראית עיין.

אינני יודע אם את מה שחיפשת
בעינייך הכהות, בימי חייך הקצרים,
תמצאי שם, אבל אני יכול להבטיח לך
שהחיפוש כאן ימשך , שלא כחיפושים
אחר ניצולי טביעת אניה שניפסקים
אחר כמה ימים או שבועות.

בקיץ זה אני שוב צריך להחליט
איך להתקיים: אם להיות כצמחי קיץ
קשים מסתגרים או כאבטיח המתפוצץ
בשמחה אדומה ואבודה.

נוחי בשלום. נשמתך מוחזרת לשם
כהפתעה גדולה. שיפרת אותה הרבה
מאז שניתנה לך, ללא הכר שיפרת.
ומלאכים יפתחו את האריזה היפה
בקריאות התפעלות, זה אל זה

נוחי בשלום עכשיו. גם לשעון המת
יש רגע של חסד ביום, ואמת



לא אני כתבתי את השיר.. אבל העתקתי את המילים אחת לאחת. כאלו כתבתי אותן בעצמי. מעדיף כך מאשר לעשות"העתק והדבק"

ועם כל השורות אני שלם
עם הכל חוץ מהשורות שמדברות על השיפור של נשמתה.....
אני הייתי כותב אחרת