מחשבותמעגליות

מר ונמהר - יהודה עמיחי

מר ונמהר בא הקץ,
אך איטי ומתוק היה הזמן שביננו,
איטיים ומתוקים היו הלילות.
כשידי לא נגעו ביאוש זו בזו
אלא באהבה, בגופך שהפריד כך ביניהן.
וכשבאתי לתוכך , הייתה זו האפשרות היחידה
לאושר גדול להיות נמדד
בדיוק של כאב חד, מר ונמהר.

איטיים ומתוקים היו הלילות,
מר וחורק כחול הזמן של עכשיו
"נהיה נבונים" וקללות דומות לאלה.

וככל שאנו מתרחקים מן האהבה,
אנו צריכים להרבות בדבור,
מלים ומשפטים ארוכים ומסודרים.

אלו נשארנו יחדיו, היינו
יכולים להשאר דממה



ועוד שיר של עמיחי

אנשים משתמשים זה בזה

אנשים משתמשים זה בזה
כמרפא לכאבם,אחד את השני
שמים על הפצעים הקיומים שלהם,
על העין, על הערוה, על הפה, על היד הפתוחה
תופשים זה את זהו ולא רוצים להניח]