|
|
|
להגמיר אותך.
לקחת אותך לאט ובביטחה למקום הטוב ההוא.
לראות אותך שוכב פשוק איברים ומתמסר למגע שלי.
לשמוע אותך מגרגר.
להבין שוב כמה אתה סומך עלי.
להרגיש את החיוך הענק שיש לך בבטן.
ללכת לשם לאט, צעד אחר צעד, לרשותנו עומד כל הזמן שבעולם.
להתענג על הזיקפה שלך ולמצות את כולה.
לגלות את הגוף שלך מחדש, כל פעם מחדש.
להתמכר לאושר.
להגמיר אותך.
פנים אל מול פנים, אולי רק פעם בחיים.
עלי וגם עליך רואים את השנים.
להקה של ציפורים משנה מבנה בשמיים במין קוד מיוחד רק להן.
לגלות כמה נקי, טהור ולא תלוי בדבר יכול להיות האושר.
לפעמים אני נזכרת בימים האפלים של אז ותוהה מה גרם לי להשאר במקום ההוא.
וכשאני חושבת על זה מספיק חזק אני מבינה שהבלחי האור שהיו סינוורו אותי כל כך עד שלא ידעתי להבחין בין טוב לרע גם באפלה.
כיום האור קבוע, זוהר בטובו כל הזמן, משהו שאפשר להתרגל אליו בלי להסתנוור.
כיום אתה מאיר את דרכנו המשותפת ללא הצורך לבלבל עלי את דעתי מידי פעם כדי שלא אלך.
כיום אין לי שום סיבה ללכת, רק סיבות להשאר.
כיום אני יכולה להפנות אליך ישבן מתגרה ולדעת שלא תעשה בו שימוש לרעה.
עכשיו טוב.
מאבדת שליטה היא מזוכיסטית
עם סף כאב לא רע בכלל.
עברו 60 שניות?
לפני 500 אלף עד מאתיים אלף שנה
"ההזדווגות היתה מתנה של "אמא", שרצתה כי ישתמשו בה לעיתים קרובות. המתנה הזאת גם הסבה תענוג רב, במיוחד לנשים....... גברים התעייפו מהר יותר וקאלאר לא חשבה שהתענוג שלהם היה גדול כתענוגן של נשים. אבל ההזדווגות הרגיעה אותם והדבר היה חשוב, כך שיככה "אמא" את יצר הלחימה שמדי פעם הצית תגרות בין זכרים............ ההזדווגות סחטה מהם נוזל, נוזל שעשה אותם תוקפנים אם נשאר בקרבם זמן רב מידי".
לפני 50 אלף עד 30 אלף שנה
"אמא" והאשה החכמה שדיברה בשמה, וגם אמה יולדתה, הבהירו לה מאז פקד אותה הדימום הראשון, שעליה להזמין כל אחד מן הגברים בשבטה להזדווג אתה,בלי להפלות אחד מהם לטובה. כאשר אשה לא פסחה אף על אחד מן הגברים בשבטה, לא היתה קנאה ולא נתגלעו חיכוכים בין הגברים. זינה מילאה בשמחה את המצווה הזאת. היא אהבה להזדווג. זאת היתה תמיד חוויה מענגת ושונה עם כל גבר".
"לבני השבט היו מלים רבות להזדווגות, או אקאט. היתה אקאטה, או ההזדווגות מתוך יצר, שהיתה מהירה וקצרה ברוב המקרים, והיתה אקאטו-מתמשכת, משופעת בצחוק ובמזמוזים. אקאטאלה היתה ענוגה ועדינה, אקאטלו היתה איטית וחושנית, והיו הרבה שילובים ביניהן. הטובה מכולן היתה אקאטאללו. זאת היתה הזדווגות רוחנית, עם "אמא", בה היו בני הזוג מרחפים יחד".
מתוך
מעגל אבנים/ג'ואן דאר למברט
לפעמים, אפילו אני, הכי חילונית שיש, נפעמת מול יופי, וחושבת שחייב להיות איזה כוח עליון שברא כל זאת.
אתמול
ערומה על קו המים
רגעים אחרונים של אור
הטסססססס של השמש הנוגעת בים
ואתה מצלם לך שומר מסך חדש.
שעות בודדות אחר כך
אני עדיין ערומה על החוף
פורשת ידיים מול שמיים זרועי כוכבים
והגוף חייב, והנפש משתוקקת -
לשיר:
שיר למעלות
אשא עיני אל ההרים
מאין יבוא עזרי
עזרי מעם השם
עושה שמיים וארץ
אל יתן למוט רגלייך
אל ינום שומרך
הנה לא ינום ולא ישן
שומר ישראל
השם שומרך
השם צלך
על יד ימינך.
יש ימים בהם אני מרגישה שאתה סוחב אותי על הגב שלך.
יש ימים בהם אני יודעת שאני נושאת אותך על שלי.
יש ימים בהם אנחנו פשוט פוסעים זה לצד זה, אצבעות הידיים שלובות, מחייכים.
ולפעמים יש ימים בהם אנו חולפים זה על פני זה וממשיכים הלאה.
היום חלפנו
והיום התנצלתי על כך שבימים האחרונים סחבת אותי
ואתה אמרת: אוי, תסתמי
ואני יודעת שהתכוונת לאמר
מפגרת, זה אני ואת, על מה הסליחה? היום את נסחבת מחר אני.
תעשה לי ילד (טוב,טוב,לא ילד,
תעשה לי פיסטינג).
אחד היתרונות הבולטים בהיותי אישה הוא
שאני יכולה לשבת בישיבה הכי חשובה בעבודה/לפטפט בארוחת הערב המשפחתית/להשתולל בעיצומו של משחק עם ילדיי/לעמוד בתור בסופרמרקט/תבחרו כל סיטואציה שעולה על דעתכם
ולעשות את כל זה עם זיקפה ענקיתתתתתתתתתתתתתתת
מבלי שמישהו ישים לב.
* ושאף אחד לא יגיד לי שלנשים אין זיקפה.
לי יש!!!
לאפשר לראש שלך להשתחרר ממחשבות ומהגיון
כי כך בוחרת לאפשר לו-
את זה אני יודעת לעשות.
לעומת-
לאפשר לראש שלך להשתחרר ממחשבות והגיון
בעזרת אלכוהול ודומיו,
את זה אני בוחרת לא לעשות.
וברורה לי לגמרי הבחירה הנכונה.
גם לך, לא?
הערב (אם נחליט שכן), מפגש הדרכה ראשוני של צילום ארוטי.
ומתנהלת השיחה הבאה:
אני: מה ללבוש הערב?
אתה: משהו שנראה עלייך טוב כשאת על הברכיים.
אני: ומה אתה לובש?
אתה: אותך!
ולך באוזן אכתוב:
תחליט מה שתחליט להערב, הרי אתה יודע שאיפה שלא נהיה זה ירגיש לנו טוב כי זה ביחד.
