בשבילך....!!!!

עזבתי את הבית בבוקר, כשהקטנה על הידיים שלי, הבינוני בדיוק מתלבש והגדול עדיין מתהפך במיטה..
יוצאת מהדלת ורואה את עצמי בכל אחד מהם... מסתכלת "במראה", בעצם בשלושה מראות שונות, ובכל אחת מהם רואה חלקים ממני...

הקטנטונת - העקשנות שלה, האסרטיביות שלה, הילדונת הזו משיגה מה שהיא רוצה! מוצאת הדרך להגיע לכולם.. אמנם היא עוד קטנה כדי להצביע על אופי לעתיד, אבל אני בהחלט יכולה לראות את עצמי בכל האסרטיביות והעקשנות שלה.. הרבה פעמים, אני פשוט נותנת לה להשיג מה שהיא רוצה - פשוט, אני רואה את עצמי מנסה ..
המבט שלה בעיניים... יש לה את זה, היא פשוט יודעת לדבר עם העיניים..אני זוכרת את עצמי עושה את זה...והאמת, שעד היום, אני עושה את זה (כשבא לי..).

האמצעי שלי - האמת, בו אני הכי פחות רואה את עצמי, אולי, בעצמאות שלו בגיל כל כך צעיר, אה, כן... בחוצפה שלו אני יכולה לראות את עצמי...
הוא די הפוך ממני, שקט, מופנם, לא דברן גדול.. אבל חצוף... אומר לי "לא!" בלי להתבלבל (בדיוק כמו שהייתי אומרת להורי.. )...

הגדול שלי - בו אני הכי מוצאת את עצמי... אמוציונלי בטירוף, קליפה קשוחה ובפנים רך כל כך... נדלק כמו גפרור, בשניה, אבל נכבה בשניה שאח"כ... אקטיבי וחסר סבלנות... אבל ילד כל כך קשוב לאחר, כל כך אכפת לו מכל העולם, רגיש לאחים שלו ולרצונות שלהם שלפעמים שוכח את עצמו...כל כך אני, רק בזכר...

אני כל כך משתדלת להיות איתם הפוך ממה שהיו הורי, כל כך רוצה שיגיעו למקום שאני מעולם לא הגעתי.. למקום שבו הם לא משקרים, לא עובדים על ההורים, משתפים, מרגישים קרוב, ומצד שני תופסים ממני אמא שלהם, המוסר והאחריות...
לא רוצה שהחיים ילמדו אותם! רוצה אני ללמד אותם! לא רוצה שילמדו על בשרם, רוצה שילמדו ויפנימו ממה שאני נאלצתי ללמוד.. רוצה להרגיש שכל מה שעברתי בחיים הוא לא לחינם, שלפחות אוכל להעביר אליהם את הנסיון חיים שלי, לטוב ולרע..
ברור שזה לא ממש אפשרי תמיד, והם צריכים לחוות כדי להבין... ולפעמים, עומד לי על קצה הלשון לשבת עם הגדול שלי ולספר לו את סיפור חיי.. ככה, כדי שיבין וידע מה יש שם בחוץ ... אבל חוששת לעשות את זה, חוששת שהוא יקבל "ביטחון" על חשבוני, "הנה, אמא הצליחה גם אני יכול... "
ואני עדיין שותקת, לא מספרת ולא מדברת, מנסה לכוון ולהוביל בלי להכנס לסיפור של ממש...להראות להם את הדרך...

(ואחותי, הלכה וסיפרה לביתה את סיפור חיי.. בלי לשאול, בלי לבקש.. בלי להגיד לי כלום! - ונעזוב לרגע את השפעת הסיפור על הילדה, באיזו זכות היא לוקחת את החיים שלי(!!!) ומעבירה אותם הלאה????...)