בובה על חוטים
פורסם ב3 במאי 2007, 10:25 במדור כללי
אתמול, ישבתי בוהה בטלויזיה, הסדרה "אמל`ה" עם אורנה בנאי רצה על המסך... בין שלוק של קפה לסיגריה, תפסה את עיני סיטואציה קשה שהעלתה הסדרה...
הוא, נשוי ואישתו חולת אלצהיימר, לא מתפקדת בכלל, חיה במוסד (אני חושבת), היא, אשה בודדה... הם נפגשים, מתחברים ומגיעים למיטה..
מנסים לעשות סקס.. לבחור לא עומד... פעם, ועוד פעם, הוא סגור ומופנם אינו מעיז לדבר, היא - מנסה לנחם, לעודד..
עד שברגע אחד הוא מוציא את הכאב החוצה ומספר לה שנכון שהוא מאוד רוצה, אבל הוא לא מסוגל! הוא מרגיש רגשי אשמה, הוא מרגיש כי הוא בוגד באשתו! ולמרות קול ההגיון שאומר לו להמשיך לחיות הוא לא מצליח לנטרל את רגשי האשמה ולהביא את עצמו להנות עם מישהיא אחרת במיטה...
הסיטואציה הזו ריתקה אותי למסך, בראשי החלו לרוץ מחשבות על התחושות שחש האיש המסכן... האם מה שהוא עושה זו בגידה? האם אישתו היתה חושבת שזו בגידה?
אם אישתו היתה במצב הגיוני האם היתה "מאשרת" לו להמשיך את חייו ולהנות מהם? אני מניחה שכן, ככה לפחות אני חושבת שאני הייתי רוצה... מצד שני הוא.. למה הוא חש בגידה? נכון שאישתו עדיין חיה וקיימת אבל היא משולה לבובה על חוטים...
ובעצם, אני בהחלט יכולה להבין אותו, הרגש הכל כך חזק, האהבה שלו לאישתו לא נותנת לקול הגיון לגבור... ואולי הוא צריך להניח? להשתחרר.. להמשיך את החיים שלו ? אולי בעצם זה באמת בסדר דווקא בסיטואציה הזו שהרגש הוא זה שיגבור... כי להיות עם מישהיא אחרת בזמן שאישתך חיה ונושמת זה בעצם לבגוד בה! למרות שהיא בובה על חוטים.. היא שם.. קיימת.. מרגישה.. אולי לא יודעת להחצין ולהביע חזרה אבל בהחלט יש לה רגש (גם אם לא תמיד הוא נכון לסיטואציה אותה היא מרגישה..)..
האמת, אני חושבת שעד שלא נמצאים בסיטואציות כאלה לא ממש ניתן לדעת איך נגיב.. אבל אם לרגע אני מסתכלת על ה"צעד הנכון" לעשות, הוא קצת מורכב לי, ולא בטוחה שאני מצליחה לגבש דיעה בנושא... ואולי אין בכלל משהוא כזה שנקרא "צעד נכון"? הרי בסדרה עצמה הוא בעצם רוצה להמשיך בחייו.. אבל לא מצליח, לא מצליח פיזית לנטרל את הרגש...
כנראה יש רגשות אי אפשר לנטרל... והאהבה היא אחת מהם...
אם הייתי האשה החולה, אני בטוחה שהייתי רוצה שבעלי ימשיך את חייו בלעדי.. נכון שארצה שיבוא לבקר ויהיה לצידי, אבל מאוד ישמח אותי אם יהיה לו טוב והוא ימצא מישהיא אחרת שתעשה לו טוב...
אם הייתי הבעל הבריא, לא בטוחה שהייתי מסוגלת לפתח מערכת יחסים חדשה בעוד בעלי בחיים.. גם אם הוא בובה על חוטים...
לפני 17 שנים. 7 באוגוסט 2007 בשעה 10:22