לפני 16 שנים. 17 באפריל 2008 בשעה 11:47
כשרסיס מציאות קטן מכה ונחפז הלאה,
הפתעה ואכזבה נמזגים בי בחטף
מזכירים לי יותר מכל טרוניה של אחותי הקטנה:
"אוף, אבל אמא, חלמתי שקמתי!"
על במותייך חלל
יום אחד אולי אפרוש כנפיים
DragonCub
-
אין לך בעולם הזה יסורים כמו
לקום להתעורר להתלבש להכין את התיק לביצפר
ואז לגלות שרק חלמת שאתה מוכן
וצריך להתחיל שוב מההתחלה.
לקום להתעורר להתלבש להכין את התיק לביצפר
ואז לגלות שרק חלמת שאתה מוכן
וצריך להתחיל שוב מההתחלה.
לפני 16 שנים
מרצדת
-
נכון. זה באמת נורא.
ואחרי שכתבתי את הטיוטה לקטע הזה,
זה קרה לי גם בהפוך על הפוך, ובאמת חלמתי שקמתי.
כשרון.
ואחרי שכתבתי את הטיוטה לקטע הזה,
זה קרה לי גם בהפוך על הפוך, ובאמת חלמתי שקמתי.
כשרון.
לפני 16 שנים
מסובב ומושך(שולט)
-
ואולי דווקא רסיס המציאות הזה,
קטן ונחפז ונמוג ככך שיהיה,
מאפשר לך לראות שאפשר לך?
קטן ונחפז ונמוג ככך שיהיה,
מאפשר לך לראות שאפשר לך?
לפני 16 שנים