על במותייך חלל

כי סקס.

כי הגוף שלך ממשיך לאותת לך: הייתי. היינו. היה. זה דבר שהיה. 

כי היתה החוויה הזאת, שאת יודעת שהיכנשהו יש מישהי שצועקת עכשיו, ואילו היית מקדישה לזה מחשבה היה ברור שהמישהי הזאת היא בהמשך של הגוף שלך, ואיכשהו זה בכלל לא משנה כי את עכשיו במשהו אחר, המוח שלך נצלה ומיטגן מרוב ש״כן, עוד, כן!״

וזה בבשר, וזה ממשיך לקרוא אלייך ממתח השרירים, מהכאבים העמומים. מהמתק הזה. 

בגלל זה את ככה. זה לא רע.