לפני 13 שנים. 23 בנובמבר 2011 בשעה 21:52
הוֹ כֹה כֹה!
וזה נשמע כמו קריאה של תרנגול הודו, אבל זה לא.
הוֹ, כֹה כֹה טוב להיות אני היום!
זה היום הכי אהוב ומסופק ומעוגן שהייתי בו מזה ימים רבים.
אני מוצאת עוד ועוד צידוקים ודברים קטנים לדחות בהם את השינה הלילה,
רק כדי שלא ייגמר המתק הזה.
טוב עד כדי כך: