לפני 10 שנים. 12 ביוני 2014 בשעה 6:06
לא זוכרת תקופה יבשה כמו זאת.
שבה לא מתחשק לי כל הזמן.
לא מתחשק לי באופן פעיל וגם לא מתחשק לי באופן סביל.
לא על גג, לא בחג, לא כשחם, לא בים, לא ברוח, לא כקינוח.
איזה מפח נפש:
כמו הזיגזגים האלה של האקורדיון שנאנחים בנשפופיות, נסחטים בתנועה חלקה עם משיכה לקראת הסוף לסחיטת שארית האוויר.
טראאאם טראאאם טאראראאאאם.