על במותייך חלל

פעם זה היה הפוך, דיברנו ואז נגענו ואז התרגשתי ממש, כי היה המון מידע במגע הזה.

ואיך זה שעכשיו נגענו וידעתי,

ואז הוא אמר "בדרך כלל אני בנאדם של מילים",

ומאז אני מסתובבת מסביב לזנב של עצמי

כי

אין איבר בגוף שאפשר להצביע עליו שמרגיש את זה

הפער בין מה שנאמר ומה שנעשה הוא לטובת מה שנעשה, עדיין

ולדיבור יש מעט מדי ערוצים, אי אפשר לעשות את זה במקביל

איך נשלים איך נדביק 

נו