על במותייך חלל

ואנחנו יכולים להרדם לא לבושים ולהתעורר לא לבושים, ואני יכולה ללקק אותך עוד ועוד ולאף אחד מאיתנו לא יהיה קר 😄 סוף סוף.

ופתאום פשוט כל כך לרצות, ופשוט כל כך לקבל. סוף סוף. 

כמה טוב שעברנו עוד חורף.

כיף לי ללמוד את מה שאני לומדת: לומר דברים שלא אמרתי, לשאול דברים שעוד לא שאלתי. 

כיף לי גם לדעת את מה שאני כבר יודעת: יש דברים קטנים בך שהם בית לי.

זה גם מפחיד. לכאורה לא ביקשתי את זה. בפועל, שנינו יודעים שאני מבקשת את זה כבר שנים. על זה אני עוד לא שואלת, את זה אני עוד לא אומרת. אולי באביב הבא.