לפני 17 שנים. יום ראשון, 4 במאי 2008 בשעה 20:26
מודה, זה הבלוג הראשון שלי מעולם.
כבר חשדתי שקצת עברתי ת'שלב.
והפתעתי את עצמי, שובפם...
ויש בזה מן התחושה הנעימה
של להמצא בתוך חדר אטום, ולהיות מסוגלת לצרוח כמה שבא לי
איך שבא לי
מתי שבא לי
ולצנוח אחר כך מותשת, משוחררת, מאושרת
[מי אמר סשן?...]
ועדיין, שמחה לביקורים...