אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק עוד אחד ודי

כי משעמם לי
לפני 12 שנים. 8 ביולי 2011 בשעה 23:17

"היי חתיך" 😄

יו זה מה שבא לי להגיד לו בפעם הבאה שהוא יעמוד מולי במשרד או בצד השני של הטלפון.

אלוהיי. הוא גדול ממני ב20 שנה עם עיניים כחולות אישה וילדים ודווקא אותו בא לי לנשנש.
כזה גבר.
אמא
ענייני, עם חוש הומור, נותן תשומת לב, אמיתית... כי משום מה איכפת לו. אינטיליגנט. מתחבר גם עם מי שלא יאהב כי הוא יודע שזה המשחק. אנחנו מדברים בעיניים כשיש אנשים מסביב. לחלוטין מדברים, סוגרים עסקאות הוא יוצא מהחדר ואני עושה את שלי.
הוא יודע לשחק. והוא אוהב אותי.
אני אשת סוד של הרבה אנשים מהמשרד. יכול להיות שהוא מצא בי את הפוטנציאל ואולי בגלל זה אני מקבלת יחס מיוחד
אולי בגלל שאני מיוחדת מגיע לי יחס כזה.

האמת שזה לא כל כך משנה כי שום דבר לא יקרה....

בהתחלה ככה הנוכחות שלו העלתה בי חיוך. אבל החלום שהיה לי עליו אתמול בלילה... לא משאיר מקום לספק
זה די משמח אותי. שעדיין יש לי את האפשרות להידלק. סימן שאני לא רווקה מתה. רווקה בועטת.

הייתי חייבת לתת את הוידוי הזה. ככה הייתי מספרת לבחור. במחשבה שניה אולי הייתי חוסכת ממנו כי הוא בערך באותו הגיל
וזה עלול להיות מביך.
😄 מסכני.

אני בטוחה שהעולם הזה שלנו פה בכלוב עוד יכול לעורר בי דברים שרצחתי. אבל נחמד לקבל את דפיקות הלב גם מהעולם "הנורמטיבי"
עד כמה שניתן לקרוא למצב הזה נורמטיבי..

The Shine​(שולט) - שלום לך. איני יכול לכתוב לך מסרים אשמח להכיר אותך
לפני 12 שנים
חתול עירוני - הכלוב מעלה הרבה שאלות בקשר לגבול בין העולם הכביכול "נורמטיבי" הזה, לבין מה שהולך פה.
לפעמים לטוב, לפעמים לרע.
אבל כן, אני בהחלט מזדהה ומתחבר למה שכתבת...

בכל אופן, מעניין מאוד :)
המשך סופ"ש נעים ו... חלומות פז!
לפני 12 שנים
אלעד(שולט) - אנחנו מבלים כל כך הרבה שעת בעבודה, שזה רק טיבעי שבשלב זה או אחר יופיע בפנינו ריגוש מפתה שם.

השאלה היא האם העבודה זה "מקום נורמטיבי" באמת. לדעתי מקומות עבודה די דומים לכלוב או לקהילת הבדס"מ, ביותר מדבר אחד או שניים. אלה מסגרות חברתיות סגורות ולחוצות עם כללים משל עצמם, כמות אנשים מוגבלת, מקום שמעורר אמוציות, מלא תככים, מרגיש כמו בית אבל הוא לא, ועוד ועוד....
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י