רק עוד אחד ודי

היי כולם
שתיתי כוסית ויסקי אחרי הרבה זמן שלא החזקתי אחת ביד. כנראה שבגלל זה אני כאן..
נכון הרבה זמן עבר ולא שמרתי על קשר.
מסתבר שהנחישות והעקשנות שלי סידרו לי חיים טובים יותר מהפעמים האחרונות שביקרתי.
לא שאני מוצאת את המקום הזה כבעייתי, אבל ברחתי לכאן כשהתחשק לי.
אני כבר לא נפגשת עם הבחור, בהתחלה וגם בסוף חשבתי שהוא לא מילא חלל משמעותי ולא היה כל כך פונקציונאלי בחיי. בדיעבד אני מבינה שטעיתי. זה עזר.
אפשר לקרוא לזה אינטואיציות. או מזל. או שהבנתי שאני מבולבלת והתמסרתי לדרך נכונה, חסרת תקווה שנגיע למקום הזה.
במחשבה נוספת אני באמת לא יודעת למה באתי לכאן. עכשיו. ברגעים אלה.
אולי להעביר את עצמי מבחן סופי?
יש לי עוד נושאים בלתי פתורים שצריך לעבור עליהם. בקשר הזוגי. ביני ובין עצמי. אני יודעת שלא אמצא את התשובות לבד...
תקראו לזה אינטואיציה או מזל אבל אולי בגלל זה אני כאן. עכשיו.
תשאלו את עצמכם, למה הפסקתי להיפגש עם הבחור? אם ככה. אז כי הוא לא יכל לעזור לי בנושא הזה ספציפית. *חיוך*
בכל מקרה. ארשה לעצמי לשוטט פה קצת לפני שאמשיך.
לילה נעים.