יש כל כך הרבה שינויים מתרחשים פתאום.
ישנה חשיבה רצינית לעבור לחיפה עם בעלי והחתולים המדהימים שלנו.
יש כיוון קריירה (באמת קריירה!) חדש.
באופן כללי, חוץ מהפוסטראומות שיש לי המצב ממש ממש ממש ממש משתפר ונראה הרבה יותר ורוד ואופטימי :)
אולי בגלל זה הנפש שלי צועקת לטיפול מעמיק, אני לא צריכה לשרוד כבר... אני חיה.
והוא?
הוא הגבר הכי מושלם שהייתי איתו בחיים שלי.
מכיל, תומך, אוהב, מפנק, רואה אותי, לא לוקח אותי כמובן מאליו, רואה ומעצים את כל הנקודות החיוביות שלי ועוד כל כך הרבה.
ויש לי פרפרים בבטן, אפילו יותר מההתחלה.
זה מדהים כמה היחס שלו שונה ממה שהיה לי במערכת היחסים המתעללת לפני עשור.
הוא כן מעצים
הוא אוהב את הכתיבה שלי, את השירה שלי, את איך שאני נראית, הוא חושב שאני חכמה ואינטליגנטית, הוא רואה אותי ומעצים אותי בכל דרך אפשרית.
ואני? אני אוהבת אותו יותר ממה שאהבתי בכל חיי.
ואני רואה אותנו מזדקנים ביחד בדירה משלנו עם כל מיני חלומות שהצלחנו להגשים וביחד עם החתולים שלנו.
.
ותובנה חשובה שהצלחתי להגיע אליה ולהרגיש אותה:
כל הדברים שיש לי בחיים - חברים, אהבה, נחת כלכלי (באופן יחסי), עבודה שאני אוהבת - זה בגלל מאמצים שלי, אני גרמתי לזה לקרות.
כן היה לי מזל, אבל אני ידעתי מה לעשות עם המזל הזה
שיהיה לכולנו שבת מלאה בקסם ובאור <3
