היה יום מלא בכאב היום.
כל הפלאשבקים האפשריים הגיעו היום, כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה דמעות.
רציתי ליפול מהמיטה על הרצפה, להתכרבל לתנוחת עובר ולבכות את הנשמה שלי החוצה.
במקום זה הרחקתי כל אדם אפשרי ששלח לי הודעה ופשוט בכיתי את הנשמה במיטה בתוך הפוך.
הספקתי גם לקרוע את תמונות של בת המצווה שלי (ובשלב מסויים גם החלפתי רשמים בנושא עם אחי שגם שונא את בר המצווה שלו)
ואז לוקי הגיע עם עוד שני חברים כאשר אחת מהן זאת מי שנוצרה לי אינטימיות כל כך מעניינת איתה.
ואז היא ואני התכרבלנו במיטה ופשוט בכיתי ובכיתי ובכיתי ובכיתי ואז שיתפתי במה שעובר עלי, כולל את הבלבול מהטוב שמתרחש כרגע וכולל את הבלבול שיש אצלי לגבי רגשות כלפי הערפד.
אחרי זה ישבנו כולנו בסלון מסביב לשולחן והעברנו צחוקים אירוניים ביותר על העבר.
אחרי קצת זמן החלטתי שאני כן רוצה לצאת לבית של אחד מהחברים ושנשחק משחקי מכות בקונסולה.
בסוף הגעתי לערפד (כי ישבנו אצלו בסוף) והיה לי זמן של כמה דקות לדבר איתו.
שאלתי אותו על רגשות כלפי ואמרתי לו לו שלי יש ניצוץ של הרגשה רומנטית כלפיו.
בתוך כל הבלגן הזה אמרתי לו שאני לא רוצה שזה יצור מרחק בינינו (הוא ישר אמר שאין מצב) ושגם לא הייתי רוצה להפסיק את החוויות המיניות שמתרחשות בינינו.
הוא מצידו הבהיר לי שהוא מרגיש כלפי המון אהבה אבל לא אהבה רומנטית (אני מודה שלדקות הראשונות זה צרב מאוד כי זה הרגש הראשוני אבל אני ממש שלמה עם לדעת את זה).
אני נותנת ללב שלי להרגיש חופשי ולא להלחם ברגשות שלי אבל כן להיות מודעת יותר למעשים שלי, יותר לאם פתאום אני עושה מחווה רומנטית כלשהי שאותה אני אעצור לפני שאני אעשה אותה
אני רוצה לחקור עוד החיים האלה ולחיות וזה הדבר הכי חשוב מבחינתי כרגע.
אני צריכה גם לשים לב כשאני נכנסת לכזאת סחרחרה ולהפסיק להרחיק אנשים כשאני במצב הזה.
אחד הדברים הכי טוב שהחתול (זה הכינוי שהחלטתי לתת כרגע לבחורה שיש רגשות אינטימיים כלפיה) אמר לי היה "אם יש ספק אז אין ופונים לחברים"
ואני הולכת לנסות ללכת לפי זה.
אם אני ארגיש שוב סחרור ואני ארצה רק להרחיק אנשים ואני לא אבין מאיזה מקום זה קורה (אם אני צריכה ספייס או הרגשת העול) אז אני פשוט אפנה לחברים ואני לא אהיה עם זה לבד.
אני צריכה ללמוד לסמוך על חברים
אני צריכה ללמוד לשחרר יותר את הרגשות שלי בחזרה ולמצוא את האיזון הנכון
ואני צריכה לתת מקום לרגשות שלי אבל להשתלט בחלק מהמעשים כדי שזה לא יצור שוב עומס על המערכת שלי ויביא למצב קריסה
אחרי כל השיחה הזאת עם הערפד הגיעו כולם (היינו שישה אנשים) ושיחקנו בקונסולה משחק מכות מגניב שלא הכרתי ואז הערפד נתן לי ליצור דמות משלי.
יצרתי את הלוחמת, אחד החלקים שלי שכל כך יקרים לי, רק עשיתי אותה עם יותר משקל (שזה יהיה קצת יותר דומה לאני של היום) ואז נלחמתי איתה וזה היה כל כך טוב ללוחמת.
היא היתה צריכה את זה (כמו כן רוח החיה הלוחמת שלה היא זאב ופאקינג שיט זה כזה מדוייק!)
והשיר הזה סתם בא לי בטוב בשעה הזאת של הלילה
*מרימה כוס לחיי הלוחמת ששרדה את התקופה האחרונה ושסוף סוף לוקחת שוב מקום משלה*
