ללוקי היום היה סשן D&D אז אני החלטתי לפנות אל הערפד ולשאול אם בא לו שאני אבוא הערב ונראה סדרות.
אז הגעתי אליו, דיברנו הרבה, ראינו שני פרקים של אנימה שאנחנו רואים ביחד ואז אני שאלתי אותו ישירות (אחרי שכל האיברים שלי בערך נטשו את הגוף שלי) אם בא לו סקס.
הוא השיב לזה בחיוב ואחרי ששנינו עישנו קצת אז הלכנו לחדר שלו.
זאת היתה חוויה מינית מאוד חיובית מבחינתי.
הוא הצליח לגרום לי להירגע בחדירה (משהו שעם מרבית האנשים שהכרתי בחיי זה היה בלתי אפשרי, לוקי הוא בערך היחיד שהיה שונה בזה) וגם להנות ממנה ברמה מסויימת, כאילו הנאה שלי ולא רק הנאה מזה שהפרטנר נהנה.
היה שלב בחדירה שהוא פשוט ביקש שאני אסתכל עליו ובמקביל ביקש לדעת מה אני מרגישה וזה היה כל כך עוצמתי עבורי, זה עזר לי מאוד להרגע ולהנות מהרגע.
היה בזה חוויה מאוד אינטימית עבורי (היה שילוב של לחסום לי את העיניים מלראות, לנשוך אותי, לחנוק אותי קצת, להשתמש בשוט ועוד כמה דברים) וזה מרגיש שקשה לי להכיל את כל החיוביות שבזה ושאני רוצה להעלם "ולהרוס" את זה כי חלק בי מחכה שמשהו יפול כבר.
אני כמובן לא עושה את זה ואני חושבת שממש למדתי והשתפרתי ביכולת התקשורת שלי עם הערפד (כמובן שיש לאן להשתפר אבל אני עדיין מרגישה שיפור).
החלק של האפטרקייר גם היה עוצמתי בעיניי.
פשוט ישבנו ודיברנו, הצלחתי להביא לידי ביטוי המון רגשות שלי ולנהל שיחה מאוד אישית וזה יצר אצלי איזושהי חוויה מאוד אינטימית וחיובית.
דיברתי איתו שוב על סשן יום הולדת (יום אחרי יום ההולדת) והוא העלה כל מיני נקודות חשובות שלא הסתכלתי עליהן או שנמנעתי מלהסתכל עליהן.
אני חושבת שאני מבינה לאט לאט מה אני רוצה, מה יעשה לי טוב נקודתית ולא רק בגלל שהפרטנר נהנה מזה, מתי זה הרס עצמי ומתי זו באמת תשוקה... ועוד כל מיני דברים.
החלטתי לרשום גם לסשן עם לוקי (ביום ההולדת!!!!!!!!!!!!) וגם לסשן עם הערפד פעולות שאני רוצה שיקרו בכל אחד מהסשנים.
וזה מעניין, פתאום לחשוב על ההנאה שלי, על ממש בסיס ההנאה שלי ולשים את עצמי בחשיבות גבוהה.
בנוסף לכל זה, היה לי היום בצהריים חשק לפנק את עצמי וקניתי לעצמי שמלה ממש מגניבה ומחוך (מחוך!!!!!!!!!!!!!!!!) ואני ממש רוצה שזה יגיע!
.
טוב לי וכל כך מפחיד לי.
אני לא רגילה שאין מצבי כיבוי שריפה ושפשוט יש אוסף של דברים טובים וחוויות טובות.
זה כל כך מוזר לי ואני כל כך עובדת קשה על לא לחבל את זה.
אני מרגישה שמהשיחות עם לוקי ומהשיחות עם הערפד אני מצליחה כבר יותר להבין את ההרס העצמי שלי ואני מצליחה להתחיל לחשוב על איך לנטרל אותו, איך אני יותר דואגת לעצמי, איך אני יותר שמה את עצמי בחשיבות ולא בביטול עצמי או רק במקום מרצה.
ועדיין.... אני מפחדת מכל מה שקורה כרגע.
אני לא חשבתי שיהיו לי רגשות חזקים בטירוף ללוקי (כאילו את זה כן חשבתי כמובן) ושיהיו לי רגשות מורכבים אבל טובים כלפי הערפד.
הכל מאוד.... חדש.
ואני מנסה לעכל את הטוב הזה ולא לחבל בו.
נ.ב
הלוחמת ממש מתחילה לחזור לעצמה, למקורות שלה וזה דבר קסום בעיניי