סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני שנתיים. 21 ביוני 2022 בשעה 21:05

תמיד הייתי מישהי שאוהבת בכל העוצמות שקיימות בה.

אני לא מתחרטת על זה.

לא על בני זוג, לא על חברים ולא על משפחה (ביולוגית או מבחירה)

כמובן יש את הילדים הקטנים שלי (חתולים) שהם חלק בלתי נפרד מחיי

יש גם את האהבה העצומה שלי למוסיקה

יש את האהבה שלי לשחק דמויות שכתבתי

יש את האהבה שלי לכל החלקים שלי

יש הרבה ימים שאני שונאת את עצמי

אבל היום זה יותר יום של אהבה עצמית

אולי בגלל האינטייק, אולי בגלל ביקור של חבר יקר, אולי בגלל דבר קסום אחר שקרה היום (גם אם הוא אולי לא קורא כאן)

לפעמים זה מרגיש שהלב שלי יכול להתפוצץ מרוב אהבה ושכל מה שאני רוצה לעשות זה לחלוק את האהבה הזאת עם כל מי שסובב אותי

.

התחלתי להיות חולה פיזית, מה שלא מפתיע בהתחשב בזה שהייתי בלחץ נפשי מאוד גבוה בתקופה האחרונה ובזה שיש לי רק סיוטים.

זהו, הגענו לתקופה שכבר אין משהו אחר חוץ מסיוטים.

אבל אני מתמודדת עם זה יותר טוב השנה.

.

ברוב החיים שלי אין לי חרטות.

למעשה, לא הייתי משנה את העבר שלי כי גם בזכות זה אני מי שאני היום.

ויש לי את יכולת החמלה, האמפתיה והאבחנה המאוד גבוהה שלי גם בגלל זה.

אני מסוגלת להקשיב אבל גם לקרוא שפת גוף, לקרוא את העיניים... זה מספר לי תמיד את מה שאותו אדם עובר כרגע (טוב, כמעט תמיד)

אבל אני מוצאת את עצמי עם חרטות בתקופה האחרונה.

אני מניחה שיש דברים מול לוקי שאני מתחרטת עליהם, העוצמה של התגובה שלי מאוד גבוהה, גם אם הסיבה לכעס שלי מוצדקת.

וכמובן שיש את החרטה בכל הקשור לא', הייתי עושה דברים אחרת במבט לאחור.

הרבה דברים.

מאז שבת בערב, אני מוצאת את עצמי חושבת עליו יותר.

היום גם יצא לי לחשוב על הטירה שרצינו לבנות מניטורה שלה.

למה טירה? כי זה אחד המקומות הכי מוגנים בדמיון שלי.

זה מקום שתמיד רציתי לגור בו.

אני עדיין דואגת לו, אני עדיין אוהבת אותו - על זה אני לא מתחרטת ואת זה אני לא רוצה לשנות.

אבל... יש תגובות שלי ומעשים שלי שהייתי לוקחת אותם בחזרה לו יכולתי.

.

זה מעניין שמשהו ביום הזה גרם ליותר רוגע, יותר שלווה

שכחתי כבר איך זה מרגיש.

למרות שהגוף שלי מרגיש בהיפר ואני לא מסוגלת לישון... עדיין, הנפש שלי מרגישה  רוגע מסויים.

.

Far away at the shore,

in a town beside the sea

Alone stands a girl, staring longingly

It is here, at the shore,

that she holds unto her chest

A secret she dare never speak

“If you write a wish upon

a paper and you place

It into a glass bottle

And it’s washed away by

the ocean then someday

There’s a chance that

it may just come true”

Drifting farther away,

riding swiftly on the waves

A message containing a wish was made

Heading steadily toward the horizon

And gradually fading away

 

Through the darkest of days,

you were always by my side

No matter what I would

say, you would abide

Constantly I let my

selfishness take control of me

And caused you a life full of grief

But now, all because of the

mistakes that I have made

You’re no longer here with me

In order to get all this

pain off of my chest

I must spill my woes into the sea

 

Drifting farther away,

little wish upon the waves

With eyes full of tears,

she regrets those days

It is then that she realizes this:

Her sin has taken everything away

 

Drifting farther away,

riding swiftly on the waves

A message containing a wish was made

Heading steadily toward the horizon

And gradually fading away

Drifting farther away,

riding swiftly on the waves

A message containing a wish was made

Heading steadily toward the horizon

And gradually fading away

Drifting farther away,

little wish upon the waves

With eyes full of tears,

she regrets those days

If the day comes that

we are reborn again....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י