אז אתמול בסוף לא הלכנו לאלקטרז (לי היה חום כמה ימים והייתי חולה).
מצד שני, אני מרגישה פיזית יותר טוב אבל לא ישנתי כמעט כל הלילה.
שלחתי לא' הודעה שאני לא אשלח הודעות עד אייקון, אני חייבת לשמור עליו.
זאת המשמעות של לאהוב, לפחות אצלי
היום יש את הפגישה השבועית עם חבר שבה אנחנו רואים אנימה אבל היום נגמרות שתי סדרות אנימה (אחרי שבוע שעבר נגמרה אנימה אחרת)
זה אומר לשבת ולבחור סדרות אנימה חדשות, זה עוזר לי לשמור על עצמי לא לטבוע בתוך הדיכאון.
אתמול הצלחתי לקחת יוזמה ולגרום ללוקי ולי לרקוד לפי אפליקציה (just dance), כך השרירים שלי כואבים אבל זאת הרגשה טובה.
מחר אני בונה את הדמות, לפחות את הבסיס ואז אני אוכל לפתח אותה ממש בבית
וגם מחר יש המשך אינטייק הבינתחומי בבני ציון.
כל כך הרבה שינויים בתקופה כל כך קצרה אבל אני מתחילה ללמוד להשתלט שוב על גלי הדיכאון, לתת להם להיות, לא להלחם בהם אבל גם לא לטבוע בתוכם.
יש לי השנה יום הולדת באייקון, אני כן מחכה לזה.
אני מקווה שאני אצליח להביא את עצמי לאייקון, מצד שני... בטח הארמלס יגרור אותי לשם ביום ההולדת שלי.
אני אוכל לפגוש כל כך הרבה א/נשים שחשובים/ות לי ולבנות איתם.
חוץ מזה... זאת תהיה הזדמנות נהדרת ללבוש את הבגד החדש שהגיע מholyclothing
ומי יודע? אולי א' ואני נהיה במצב יותר טוב ונצליח לחדש את הקשר באותו יום.
אני מקווה שכן... למרות שההחלמה שלו היא הדבר הכי קריטי כרגע.
גם אם כואב לי.
