אתמול היה לי יום קשוח בטירוף
האינטייק השני לטיפול בבינתחומי היה קורע (כשאמרתי שאני רוצה סשן מנטאלי לא לזה התכוונתי!!!)
ונפלתי לגל דיכאון חריף אבל החלטתי שאני מצטרפת למפגש עם גורה, מלודי, הארמלס וקושקה.
אז תפסתי את עצמי בידיים והתנהגתי אחרת מבדרך כלל: התקלחתי, שמתי שמלה חדשה שהגיעה מholyclothing (פאקינג נראת נהדרת נהדר), התאפרתי, ענדתי תכשיטים שאני אוהבת ויצאתי לבלות איתם.
וזה היה ערב מוצלח, זה היה ערב שהייתי צריכה, שהנשמה שלי היתה זקוקה לו.
כמה צחוקים ושטויות עשינו (אני חטפתי התעללות שאכלו מול הפנים שלי דובוני גומי כשאני בצום בגלל בדיקות דם! מה זאת החוצפה הזאת?)
אבל אני מתחילה לאהוב את עצמי, הקושי של האינטייקים מביא איתו שינויים שלא ציפיתי אליהם.
קרו הרבה מאוד דברים שהשתנו, אבל האינטייקים הפילו כל כך הרבה אסימונים, גם אם הם היו קשים.
היום האינטייק האחרון ואז אני מקווה להתקבל לשם.
ואני אוהבת אתכם משפחה שלי, תודה שהוכחתם לי שאני טועה ושאפשר להאמין שאתם משפחה עבורי <3 <3 <3 <3 <3 <3 <3
נ.ב
אני פאקינג מהממת, חכמה, שווה, אינטילגנטית, יפה, מצחיקה, מתחכמת, שנונה ועוד הרבה דברים חיוביים.
נמאס לי רק להדגיש את השלילי (שגם ככה רובו מגיע מראיה מעוותת על עצמי
"Took a little while to see that I was lost, so lost
Now I found myself, I'm never gonna stop
I'm ready to love myself"
