אני לאחרונה מוצאת את עצמי מנסה להתחיל עם אנשים.
מנסה להתקדם הלאה, לא להיתקע על א'
כמעט כל ניסיון לא מצליח - זה לא בדס"מי, זה לא במקום של להיות במשהו כרגע כי עוברים עליו דברים, זה לא מעניין או מאתגר...
היתה לי שיחה אחת היום שאולי, רק אולי ייצא מזה משהו וגם בזה אני לא בטוחה.
אני אוהבת את לוקי, מאוד.
ואני אוהבת את הסשנים שלנו - פיזי ומנטאלי
אבל אני צריכה כרגע לסשן מנטאלי חזק, למשהו שיעיף אותי, שאני לא אצטרך לחשוב.
ואני קשה - אני צריכה סאפיו, בדס"מי, שנמשך לנשים כמוני, שיהיה מנטאלי בעיקר ורצוי גיק
וכמובן שיהיה רווק, גרוש או במערכת יחסים פתוחה/פוליאמורי
אני לא יודעת מה קורה איתי.
החלק של הסיפוק היה באמת ההתכתבות עם איזה בחור היום - נתתי לו לשחרר את הדמיון, משהו שהוא באופן פיזי אוהב לעשות אבל עכשיו בכתיבה כדי לעשות לו טוב.
זה עבד בערך (הוא צריך גם לראות ולא רק קריאה) אבל זה עשה לו טוב ואני הגעתי מהמקום הנשלט שלי, לא מהמקום הבראטי, אלא מהמקום שרוצה להרגיש שאני מספקת אותו.
אני תוהה עד כמה מטומטם זה נשמע כרגע.
כמו כן, מרגישה מאוד מכוערת היום - כל היום אני קוראת לעצמי היפופוטם.
אני צריכה משהו, לא יודעת, אני צריכה להבין מה אני רוצה
בעצם, אני מבינה מה אני רוצה
אני לא מבינה או יודעת איך להשיג את זה.
סתם שיר שאהבתי:
