עברתי על הוואטסאפ, על ההתכתבות שלי עם א'.
כל מיני דברים שהייתי משנה בהתנהלות שלי, כל מיני דברים שאני תופסת את הראש שלי ואומרת - עד כדי כך איבדת שליטה על מה שאת אומרת ועושה שם? זה היה חתיכת כישלון ואני חייבת שוב DBT
אני יודעת שבפייסבוק ובטלגרם אני חסומה אצלו, הלוואי והוא היה מוריד את זה.
אני שונאת חסימות, שונאת את המצב של חסימה באופן כללי (זה למה אני לא חוסמת)
הרי גם ככה זה לא שאני אשלח עוד הודעה או אענה לו על דברים, לא עד שהוא כבר התגבר עלי.
ובטח שאני לא רוצה להכאיב שם.
לעזאזל עם כל המצב הזה שהסתבך
הסתכלתי על השירים האחרונים שהוא שלח לי בוואטסאפ, השיר הלפני אחרון היה השיר שהקדשתי לו (קישור למטה)
ואז המשכתי להסתכל למטה, עשינו התכתבות מצחיקה כזאת של "אז עם מי את/ה נפגש היום" ואז החמאנו אחד לשניה, זה מה שהוא כתב עלי כששאלתי אותו מה הוא אוהב בה:
את העיניים שלה. הטוב לב שלה, השנינות שלה, החיוך שלה, הבגרות המדהימה שלה שמשולבת ברוח שטות ילדותית, הפתיחות שלה, הקינקיות שלה, החנוניות שלה
אני קוראת את זה והלב שלי נשבר
כן , לא היינו בריאים אחד לשניה, כן אנחנו לא בריאים אחד לשניה.
ועדיין... זה הרגעים האלה שגורמים לי לזכור כמה אני אוהבת אותו עדיין.
אני שונאת את המצב הזה, למה אני לא יכולה לשנות אותו?
