אני נמצאת באיזושהי קבוצה של פולי והכרתי מישהי ממש מקסימה
היה חיבור אוטומטי כזה, אני כבר יודעת שאני מתה עליה
נראה שיש חיבור הדדי ושאני הולכת לפגוש אותה ואת בן הזוג שלה בקרוב.
אני לא זוכרת את הלב שלי מלא בפרפרים מלפגוש א/נשים חדשים/ות
ואני צריכה את זה
רק שהקורונה הזאת תעבור כבר
אני צריכה לחיות, אני רוצה לחיות
אני לא יכולה להמשיך להיות תקועה איפה שאני.
אני רוצה ליצור מעצמי משהו חדש - חלק מזה אומר גם להמשיך, להכיר, לחיות.
הייתי מתה לחדש קשר איתו כרגע, אני מתגעגעת אליו בטירוף, הלב שלי כואב ולא נושם לפעמים מלחשוב עליו (ועוד זה שקראתי התכתבות שהיא גם עם מיניות ובדס"מ ביננו לא עזר בכלל, איך הצלחת להוציא ממני דברים כאלה?)
אני צריכה לחיות, אסור לי לעצור את החיים שלי
מספיק עד לפני שנתיים שרדתי
אני צריכה לחזור לחיות
גם ככה החיים האלה קשים, הטיפול שהולך להתחיל הולך לקרוע אותי, העסק שאני בונה הולך באיטיות של צב כי יש קריסה נפשית ואני מתגעגעת לא' בטירוף.
אני צריכה לצאת ולשמוח
להנות מהחיים האלה
הרי אני בחרתי לחיות אותם בסופו של דבר
אז מה שווה הבחירה אם אני לא נהנת מהם?
*סתם התמכרתי לשיר הזה
