אם אני מתווכחת או מגיעה ל"מקום פחות טוב", אני תמיד אעדיף שיחת טלפון או אפילו פנים מול פנים.
הוא גם מעדיף את זה (וטוב שכך, אחרי הקשר עם א' למדתי בדרך המאוד קשה לא לעשות דברים כאלה בהתכתבות) והיה לי מזל שהוא פשוט התקשר
היו לי הרבה חומות בהתחלה, הרגשתי שאני חייבת להגן על עצמי
יש יותר מידי אופציות לדברים שאני עלולה להיפגע מהם
אז צורת הדיבור שלי היתה בהתאם.
בשלב מסויים, ביוזמתו, עצרנו מלדבר ב"צורה בדס"מית" והיתה לנו שיחה כל כך נקיה, כל כך חופשיה
שכחתי כמה אני פשוט נהנת משיחות אינטלקטואליות.
אני לא חושבת שפגשתי מישהו/מישהי שהיה חיבור כזה חזק מבחינת סרטים ודעות על פילוסופיה של טוב ורע.
אני חושבת ששעה חפרנו רק על זה
סרטים, טוב, רע, סיטואציות מהחיים האמיתיים, נושא של תמיכה.
השיחה הזאת הפתיעה אותי, זה כן תפס אותי לא מוכנה
אבל זה הרים לי את האנרגיות, זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה בשביל להפסיק לחשוב על מסלולים אפשריים, בשביל להפסיק להיות תקועה בלופ של הפלאשבקים
וזה מצחיק, יש לי רצון עז לשבת ולראות איתו איזה בינג' של סרטים, שגם אם ראינו אותם בעבר, הם פשוט כייפיים כי הם נוגעים במקום המאתגר, במקום של האיניליגנציה
ואני צריכה את זה.
זה גורם לי לחיות, זה גורם לי להרגיש שהמחשבות שלי במקום המדוייק, במקום החיובי יותר.
זה מפתח אותי, זה מלמד אותי עוד דברים, זה נותן לי עוד זוויות ראיה.
כן, גם אני אוהבת סרטי מארוול (עם אהבתי לדמות של רוג, קשה לי לא לאהוב דברים שקשורים למארוול) או סרטי קומדיה או סרטי אקשן
אבל סרטים שמאתגרים לי את המוח? שגורמים לי לחשוב? אותם אני הכי אוהבת
ולחפור איתו שעה על זה ועל כל מיני פילוסופיות (שיחה על הספר "בעל זבוב", עבר הרבה זמן מאז שיצא לי לדבר על זה), זה היה בדיוק אבל בדיוק מה שהייתי צריכה.
"I'm lookin' for a mind at work"
"You want a revolution? I want a revelation
So listen to my declaration
"We hold these truths to be self-evident
That all men are created equal"
And when I meet Thomas Jefferson (unh!)
I'ma compel him to include women in the sequel (work!)"