*הבהרה - לא מדובר בסיפור בדס"מי! אלא בכתיבה חופשית לחלוטין שממש לא מתארת שום מצב בדס"מי שאמור להיות
הלוחמת היתה אזוקה לקיר בתוך כלוב מלוכלך, מלא בעכברושים שהחלו לכרסם את רגליה.
היא כבר לא צרחה, היא אפילו לא בכתה כבר
היא היתה שבורה לחלוטין
כשאדוארד הגיע היא אפילו לא הסתכלה עליו בפחד או בנחישות, היה אפשר להבחין רק במבט ריקני ואפטי.
"אז מה שלום הצעצוע השבור שלי?" שאל אדוארד תוך כדי שעל פניו מתנוסס חיוך ניצחון
הלוחמת רק הרימה את ראשה, הסתכלה עליו לשניה והורידה את ראשה שוב כשהעכברושים ממשיכים לכרסם את רגליה, עולים כבר לבטנה.
"זה הרבה פחות כייף כשאת ככה, את רוצה אולי לדעת מה עשיתי לאחותך?"
השאלה הזאת ישר הוציאה את הלוחמת מהמצב האפטי שבו היתה.
"מה עשית לאחותי???????" היא צרחה עליו
"או! רוחה של הלוחמת שבה, זה בדיוק מה שרציתי לראות!" אמר אדוארד תוך כדי שהוא זורק לעברה את המקל המלא בדם של אחותה, אותו מקל שהוא החדיר לכוס שלה.
בשלב הזה הלוחמת לא הצליחה להוציא מילה מגרונה, מבטה היה מבט מעורב של תיעוב ואימה
"איפה היא? היא חיה? מה עשית לה? אני רוצה לראות אותה!!!" היא צרחה בעודה נלחמת באזיקים, חותכת את ידיה מבלי לשים לב אפילו.
אדוארד הסתכל על השומרים והם הבינו שזה הזמן להוציא את הלוחמת משם, להכניס אותה לחדר עינויים מיוחד ולקשור אותה שם
אחרי כחצי שעה, בעוד שהלוחמת ניסתה להתנגד עם מעט הכח שעוד נשאר לה, היא היתה אזוקה לקיר אחר רק ששם לא היו עכברושים
דווקא שם הרצפה היתה נקייה, הריח בחדר היה נעים באופן מפתיע ושקט מרגיע הורגש שם.
אבל הלוחמת המותשת לא הפסיקה להילחם, לא הפסיקה לצרוח עד שאדוארד החל לתת לה רצף של סטירות משתקות
הוא דאג שוב שאחד מהמכשפים שלו ירפא את הפצעים הפיזיים, בשביל שהוא יוכל להשתמש בה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב.
"פשוט תהרוג אותי ותשחרר את אחותי, אני אפסיק להתנגד, אני אתן לך את כל מה שתרצה" אמרה הלוחמת בקול מיואש
אדוארד צחק בזלזול, ירק עליה ואמר "מדוע את חושבת שאני צריך שתפסיקי להתנגד? אני משיג ממך את מה שאני רוצה בין אם את מתנגדת ובין אם לא. להיפך, ההתנגדות שלך משעשעת אותי וכשיש בידי את אחותך היפה לשימוש... אני יכול לומר שהיא בהחלט לוח חריטה יפה"
הלוחמת רק ירקה עליו בשלב הזה, דמעות זולגות מעיניה, דמעות של כאב עמוק אבל לא היסטרי.
דמעות של יאוש.
אדוארד ניגב את הרוק מפניו, לקח מחבט והחל להכות אותה
היה ניתן לשמוע איך האיברים שלה נסדקים ואז נשברים, בחלק מהפעמים הוא השתמש בעדינות ואז בחלק מהפעמים המכה היתה כל כך חזקה שהשברים של הגוף היו נראים לחלוטין.
אחרי שהוא היה מסופק הוא קרא שוב למכשף לרפא אותה
"אני יכול לשחק ככה כל היום, צעצוע שבור שלי. אני יודע! את הצעצוע השבור ואחותך החפץ המקולקל!"
אחרי שהוא אמר את הדברים האלו הוא הגיע לחלק היותר עמוק של ההשפלה
הפעם הוא נתן לחמישים מהשומרים שלו לזיין אותה בכל חור, בכל צורה, בכל דרך.
אחד היה בכוס שלה, אחד היה בתחת, אחד בפה, אחד בין החזה, לשניים אחרים היא עשתה ביד והשאר? טוב, הם מצאו את הדרך להנות גם במקביל וגם אחרי שהאחרים שהיו לפניהם גמרו.
אחרי שהשומרים סיימו לזיין אותה, הם ניגשו אליה אחד אחד והשתינו עליה.
הלוחמת היתה כל כך מושפלת שמבטה שוב הפך לאפטי וריק
ואדוארד? הוא צחק לו בזמן שהוא החלק להשתמש באיבזרים שונים בשביל לזיין אותה כשבסוף הוא חרט עליה "הצעצוע השבור של המלך"
לסיום הוא צחק ואמר לה: "אני הולך לשחק עם שתיכן למשך הרבה מאוד שנים, כדאי שתתרגלי לסטאטוס החדש שלך, צעצוע שבור ומלוכלך שלי"
הוא נתן מבט לשומרים שהבינו שהם צריכים להחזיר אותה לכלוב שנמצא ליד הכלוב שאחותה מוחזקת בו.
כאשר הלוחמת הבחינה באחותה היא צרחה בעוצמה שנשמעה בכל הממלכה
היא ראתה את אחותה מדממת מכל מקום אפשרי, איברי המין שלה כמעט קרועים לחלוטין ואת החריטה שהופיעה על גבה.