כבר שמונה בערב, אני מתארגנת זריז להוציא את הכלבה לטיול.
אני מאחרת כבר בחצי שעה ואני שולחת לך עדכון
"סליחה, רק עכשיו סיימתי להתארגן ואני מוציאה את הכלבה לטיול, אני אשלח לך הודעה כשאני אחזור?"
בהתחלה אין שום תשובה ממך ואני מתחילה לדאוג, אני יודעת שאני הולכת לשלם על זה אבל אני שמה את זה בצד, מכריחה את עצמי לא לחשוב ולצאת לטיול עם הכלבה.
ברגע שאנחנו מגיעים לפארק אני מקבלת הודעה ממך: "את עכשיו מורידה את הבגדים שלך, את כולם זונה ואת הולכת לעשות ככה את הטיול בפארק, מובן?"
אני מתלבטת מה לעשות, הרי זה כבר מביך מידי ומה עם מישהו יראה? זה יותר מידי
אבל אני מחליטה להתאמץ ואני מתחילה להוריד את הבגדים שלי, עוצרת בשלב של החזיה
"עד הסוף זונה מלוכלכת!"
אני לא מבינה איך אתה יודע אבל זה רק גורם לי להתעלם מהמבוכה שלי ולבצע את המשימה
אני קופאת מקור אבל אני מחכה שהכלבה תעשה את הצרכים שלה
אחרי שהיא מסיימת אני מקבלת הודעה: "נו, הכלבה עשתה את הצרכים?"
"כן"
"ומה לגבי הפנתרה? למה את עדיין לא עשית צרכים?"
אני לא יודעת מה להגיב וההודעה שנשלחת מסתכמת ב: "אבל... מה? זה לא מה שאמרת!"
"נכון, עכשיו אני מוסיף, יש לך בעיה עם זה, זונה מטונפת? או שאולי את פשוט רוצה להיות זונה רעה?"
יש לי דמעות בעיניים אבל אני ממלאת את ההוראה ועושה צרכים בעצמי
"בוצע"
"כל הכבוד, זונה טובה, עכשיו תתלבשי, תחזרי לדירה ותעדכני אותי ישר"
אני מתלבשת במהירות, מתחילה ללכת בהליכה מהירה כשאני רואה צל מאחורי
למזלי, אני מגיעה לבניין, פותחת את הדלת עם הזמזם ורצה לדירה.
כשאני נכנסת לדירה, אני ישר מלטפת את הכלבה ונותנת לה מחמאות ואז מורידה את הקולר שלה.
אני שמה אוכל ומים בקערות שלה ובמקביל שולחת הודעה "הגעתי"
אני מתקדמת לכיוון החדר שלי, מפהקת מעייפות ואז אני מרגישה מטפחת על הפה שלי וידיים שמצמידות אותי לגוף
הדבר הבא שאני רואה זה חושך מוחלט, אני מבינה שאני עם כיסוי עיניים ואני יושבת, כנראה על כסא, עם ידיים קשורות מאחורי הגב
"איפה אני? מי אתה?" אני צועקת לרחבי החדר
כתשובה אני מקבלת סטירה חזקה שגורמת ללחי שלי לפעום
"אתה תשלם על ז-" אני מקבלת סטירה נוספת ללחי השנייה
אני מחליטה להיות חכמה ולשתוק קצת, לחכות לצד השני שיעשה את הצעד הבא
"סוף סוף את סותמת"
אני מזהה ישר את הקול שלו ואני מופתעת ואומרת "חשבתי שאנחנו מתראים רק מחר! איז-"
מטר של סטירות קוטע את דברי
"חור, הרשתי לך לדבר?"
אני רק מניעה את הראש לשלילה ואני מרגישה איך אתה מושך בשיער שלי בזמן שאתה חותך את החבלים שקושרים אותי
"קומי חור"
אני קמה ונותנת לך לדחוף אותי לכיוון מסויים עד שאני מתנגשת בקיר, הגוף שלי מתחיל לאותת סימני כאב ואתה רק צוחק
"כבר כואב לך? עוד לא התחלנו אפילו!"
אתה אוזק אותי לקיר בעמידת איקס - כל יד וכל רגל לחלק אחר של הקיר.
הגוף שלי רועד למגע סכין שעובר על הפנים שלי
עוד לפני שאני מספיקה לומר מילה אתה קורע את הבגדים שלי עם הסכין, משאיר חתכים על הגוף שלי, מתרכז בעיקר בשדיים.
אתה נהנה מהדם שנוטף ומאנחות הכאב שלי
לפתע אתה מוריד לי את כיסוי העיניים, לוקח זמן לעיניים שלי להתרגל ואז אני רואה את המבט הסאדיסטי שלך.
אתה שולף את החגורה מהמכנסיים שלך ומתחיל להצליף בה
בהתחלה בעדינות ואז חזק יותר וחזק יותר וחזק יותר עד שאתה מתחיל להצליף אבל עם החלק של האבזם
אני מתחילה לבכות ואני רואה איך עומד לך יותר מהבכי שלי
אתה משחרר אותי ונותן לי הוראה להיות על הברכיים
אני מצייתת מבלי להתווכח אבל אתה רואה את הניצוץ בעיניים שלי, הניצוץ הזה שרוצה לאתגר אותך ולסרב
אתה מחייך, מוריד את המכנסיים שלך, מוציא את הזין ומשתין עלי
על העיניים, בתוך הפה, על כל החתכים... נהנה מהצרחות שלי
אני נושמת לאט אחרי שאתה מסיים ואתה מסתכל עלי ואומר בחיוך סאדיסטי מושלם: "זונה שלי, אנחנו רק התחלנו, מצפה לך לילה ארוך מאוד"
