אני מסתכלת עליך מלמטה, מתייסרת ומתענגת על כך שזה הולך להיות לילה ארוך.
חיוך עולה על פני, אתם שם לב ואתה נותן לי בעיטה שמשכיבה אותי בשניה על הרצפה, אני מרגישה את הרגל שלך על הפנים שלי
"תלקקי חור"
אתה שם לב לשבריר שניה למבט של גועל ואתה לוקח ישר את הרגל
"אני מבין, אז הזונה המטונפת חושבת שהיא טובה מידי בשביל לנקות את הרגל שלי? עבר יותר מידי זמן מאז שקיבלת את העונש שלך זבל"
אני מסתכלת עליך באימה, מבינה את הטעות שעשיתי ואומרת: "לא לא לא, סליחה, אני מצטערת, אני מתחננת לרחמים"
"אפילו להתחנן את לא יודעת" אתה צועק "איפה מילוי ההוראות שנתתי לך??? תמיד להיות על ארבע כשאת מתחננת למשהו" אתה מניד את ראשך ואני רואה כעס סאדיסטי בעיניים שלך "אנחנו נצטרך להתחיל את החינוך מחדש. אל תזוזי"
אתה הולך להביא משהו ואני לא מעיזה לזוז, אני לא רוצה לאכזב אותך א להכעיס אותך יותר ממה שעשיתי עד עכשיו
אתה מגיע עם שוט רציני שיש לו קצוות של להבים ומסתכל עלי בכעס טהור
"על ארבע חור! את עכשיו הולכת לספור כל הצלפה ולהודות לי עליה, הבנת? אני הולך לתת לך 50 הצלפות. כל בלבול בספירה או מחסור במילה תודה, אנחנו נתחיל מההתחלה. מובן?"
אני לוחשת "מובן" ועוברת לעמידה על ארבע.
אני חוטפת שוב מטר של סטירות, כל אחת יותר כואבת מהשניה והפנים שלי מתנפחות ומאדימות.
"שאלתי אם מובן????" אתה צועק ואני כתשובה צועקת לך "מובן"
אתה מתחיל להצליף, בהתחלה זה לא כזה נוראי אבל כשאנחנו מגיעים ל -7 אני כבר מתחילה לצרוח "7, תודה"
אתה עוצר קצת, או לפחות ככה נדמה לי, אני מרגישה קוביית קרח עוברת על האיזורים שבהם הצלפת ואז במכה נכנסת לחור התחת.
אתה מצליף שוב ואני אומרת "8" אבל שוכחת לומר "תודה"
אני מבינה את הטעות שעשיתי ואני מפחדת להוציא מילה מהפה
"על כך מהר נכשלת זונה? אולי את לא באמת רוצה שישלטו עלייך. את יותר מידי עושה מה שאת רוצה" אתה אומר בקול משועשע וכועס כאחד
"לא, אני כן, אני אהיה חור טוב, באמת!"
"בואי ננסה שוב והפעם, אל תשכחי לומר תודה, ברור?"
"ברור" אני צורחת
הפעם אתה לא מרחם ומתחיל ממש חזק על ההתחלה ובגלל הרטיבות של הקרח זה רק כואב יותר.
אני מצליחה להגיע ל-25 ואז אתה לפתע עוצר, אני נושמת לרווחה ואומרת "תודה" אבל אז אני שמה לב למבט הרבה יותר מרושע בעיניים שלך
"בואו" אתה צועק ולחדר נכנסים 25 אנשים
"אני משנה קצת את התוכנית שלי, הם הולכים לזיין אותך בכל דרך שבה ירצו ושאני אישרתי להם כמובן. אוי ואבוי לך אם את שופכת את הזרע שלהם מהפה שלך ואוי ואבוי לך אם את מנסה לסגור את הרגליים שלך. את חור, זה כל מה שאת ואת צריכה לקבל תזכורת לזה"
אני מסתכלת עליך בהלם, מבינה שאין טעם להתחנן ורק מורידה את הראש בכניעה, מחכה שהשלב הבא יתחיל ויגמר מהר
