אני חושבת שזה התעצם בעיקר בשנה וקצת האחרונה
הם המקום הכי בטוח שלי (שהוא לא מוסיקה), אני כל כך חופשיה שם
כל כך אני, כל כך בלי סינונים
כל כך הרבה צחוק, כל כך הרבה למידה שלנו מכל אחד מאיתנו, כל כך הרבה אחדות ואהבה ביננו, כל כך הרבה שיחות רציניות שמאפסות כל אחד מאיתנו
אין דבר שאני לא אעשה בשבילם
הם יודעים עלי הכל והם תמיד ידעו עלי הכל
אנחנו מנסים להפגש באופן קבוע ביום שישי (שישי הקרוב נפגשים למשל אצלי בגלל הרגל ואני מחכה לזה כי לא ראיתי אותם כבר יותר מידי זמן)
אני יודעת שאני מקבלת מהם כנות מוחלטת בלי שום ספק
ותקשורת כמעט מושלמת בלי שום ספק
ונאמנות ואהבה מוחלטים בלי שום ספק
אני סומכת עליהם בעיניים עצומות לחלוטין
ואני כל כך ברת מזל שיש לי את המקום הזה, המקום כל כך בטוח, כנה, אהוב ומחזק
.
אני אוהבת אתכם כל כך
כל אחד ואחד מכם
הרגשתי שאולי הגיע הזמן לכתוב פוסט גם על זה
למרות, שכל מה שכתבתי כאן לא מספיק בשביל לתאר טיפה של מים של איך אני מרגישה וחווה אתכם