את חשבון הנפש שלי אני עושה בזמן שאני רואה בו לנכון
פעם, כשהייתי דתיה, אז באמת הייתי הולכת לפי יום כיפור
אבל היום, כשזה מרגיש שזה יום לזה אז אני הולכת על זה (גם אם זה כמה פעמים בשנה)
לא ישנתי כמעט בכלל בלילה הזה, באופן כללי, השנה הזאת היתה מלאה במחסור שינה, יותר משנים קודמות להרגשתי.
הרבה א.נשים נכנסו לחיי בשנה האחרונה (מאי 22 עד מאי 23) והרבה גם יצאו
היו הרבה שינויים:
הקובן וההתחזקות שלו
קשר משני ראשון
פרידה קשה וכל כך הרבה נזק וטעויות אחרי זה (של כל הצדדים המעורבים)
משפחה מבחירה (זה היה נכון לאותה תקופה)
מסיבה פוליאמורית שהיתה טובה ונוראית בו זמנית
הוא, הקשר השני המשמעותי בשנה הזאת וגם אחת האהבות הכי גדולות של חיי, של חיינו.
אהבה אחת של פרפר
קשר שלישי שהיה טוב עד שהוא לא היה טוב
פליי פארטי בין סיום הקשר הראשון עד ליום ההולדת שלי
משפחה מבחירה שמתפרקת לחלוטין
חיזוק מטורף בקשר איתו
חיזוק מטורף בקשר עם הקובן
במקביל:
כניסה לקהילה הפוליאמורית
הריב הכי קשוח עם לוקי
חגיגת יום הולדת באייקון
קבלה יותר גדולה שלי לבת הזוג של לוקי
עזיבה של הקהילה הפוליאמורית
חזרה לקהילה הבדס"מית (לקהילה, את התחום עצמו מעולם לא עזבתי)
סשנים פה ושם, אבל תמיד ממקום של "אני רוצה יותר מזה"
טעות אחרי טעות
אכזבה וכאב של הקובן ושלו
למידה מטעויות? אולי? כן?
במקביל:
טיפול עם העובד הסוציאלי והבנה של כל כך הרבה דברים, הטיפול הכי טוב שהיה לי
כניסה לרב תחומי של בני ציון והתחלת טיפול בCPTSD לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית
להתחיל קבוצת שיקום בנושא של מטרות
ניסיון מתמשך (עדיין) להקים עסק משלי בעזרת סל שיקום
להגות עוד שני פרוייקטים בסיבסוד בתחום בריאות הנפש
שיפור ואז ירידה ואז שיפור ועכשיו שוב ירידה בתפקוד
התחלת תהליכים לניתוח לקיצור קיבה - רוב הבדיקות בוצעו כבר
חיפוש עבודה בתחום של הדרכה בסיסית באקסל, וורד ופאוורפוינט
במקביל:
תשישות
בכי
צחוק
המון מוסיקה
מעט שינה
הבנה שאבא שלי הצליח לשבור לי חוליה כשהייתי ילדה או נערה (כבר התאחתה, נוצר בקע למיטב הבנתי וגם יש עקמת באיזור אחר בגב)
נקע חריף בקרסול
פיזיו' של הגב + פיזיו' של הרגל
להכיר מחזמר בשם EPIC ולקוות שהיוצר יצליח להוציא אותו (הסיפור על אודיסאוס והכותב הוא גאון - כותב, מלחין, זמר ומעולה בלשחק כמה דמויות במקביל + יש עוד א.נשים מוכשרים.ות שמשחקים.ות שם)
במקביל:
לנסות לראות איך אנחנו נפתחים.ות לגבי כל הנושא "שלנו"
הדרואיד מקבל יותר תשומת לב וזה גורם לו לצאת יותר
אני (מכשפה ערפדית) תופסת שליטה רוב הזמן
מתחילה לעשות שטויות בעצמי
הרס עצמי
חשיבה אובדנית וטיפול מיידי (כמו ללכת ישר למיון)
שימוש במספרים שבנינו 1-10 בשביל לציין את רמת הדיכאון
אכילה רגשית
לרדת במשקל
אכילה רגשית שוב
לרדת במשקל
וחזרנו לאכילה רגשית (כן, מטפלת גם בזה, הניתוח הוא לא קסם, זה ברור לי)
החלטות, הסכמים והבטחות
במקביל:
דייטים עם לוקי
ריבים עם לוקי
זמן איכות עם לוקי
נסיעות לחמותי
לחגוג את פסח אצל חמותי וגם להגיע למקומות לא טובים עם עצמי
להיות יותר עם הכלבה של חמותי
שיחות רציניות עם לוקי על כל מיני דברים
.
זאת היתה שנה מלאה בכל כך הרבה דברים
עשיתי כל כך הרבה טעויות
עשינו גם דברים נכונים
השאלה היא האיזון - האם יש יותר טעויות או שיש יותר הצלחות?
האם זה קריטי כרגע?
מה אני לוקחת מכאן ומשמרת?
מה אני משפרת?
אני צריכה לחשוב על כל זה ולהבין
