שש שנים
זאת התקופה שעברה מאז שאיבדתי אותך סבתא.
אני עדיין חושבת עלייך המון
מקווה שאת גאה בי איכשהו ולא מתביישת
אני לא היחידה שמתגעגעת
היום - אמא, אחי הבכור, לוקי ואני ביקרנו את הקבר שלך וזה הרגיש כאילו חזרנו אחורנית בזמן
הכאב אולי קצת פחת אבל הוא עדיין נשאר עוצמתי, עדיין צורם
הגעגוע אלייך לא עובר
דיברנו היום על כל מיני זכרונות ולמדתי עוד דברים עלייך (כמו זה שהיית בנשקיה של הפרטיזנים)
אני יודעת שאני יותר חלשה ממך ועדיין אני זאת שירשה לפחות חלק מהכח שהיה לך
זה מדהים שגם יחסית לקראת הסוף היית עדיין כל כך צלולה
בת 94 צלולה ועם גוף שקשה לו לתפקד ועדיין בחרת לעשות דברים
את לא מבינה כמה את חסרה לכולנו, כל כך חסרה
עדיין כשאני באה לבקר את אמא (באופן נדיר, את בטח כועסת עלי בגלל זה) אז הסלון כל פעם מזכיר לי אותך, כל חלק שם מזכיר לי אותך
סיפרו לי היום שהבניין אמור לעבור פינוי בינוי ואני לא רוצה
אני מבינה את ההיגיון אבל הרגש שלי צורח
כל מה שסבא בנה, כל הזכרונות שהמקום הזה מכיל - הכל הולך לההרס, גם אם יעברו הרבה שנים עד שזה יקרה
אני חושבת שהיית עושה להם את הגיהנום
לא משנה באיזה גיל היית את תמיד היית לוחמת ואני למדתי ממך
לא לוותר, להמשיך לשרוד, להמשיך להלחם
ואני כל כך מתגעגעת אלייך
את זאת שדאגה לנו, המבוגר האחראי היחיד שהיה לנו כשהיינו ילדים
ואני מתגעגעת סבתא ואני רוצה להאמין שסבא ואת נמצאים ביחד וחוגגים את האהבה שלכם
אני אוהבת אותך
תמיד.
תודה שלימדת אותי להיות שורדת ולוחמת
לפני 11 חודשים. 9 ביוני 2023 בשעה 12:43