*פוסט על הרגשות שלי מאתמול אני בטח אעלה יותר מאוחר, זה היה יום קשוח כל כך.
.
עמדתי ללכת לישון באחת עשרה וחצי כשקיבלתי טלפון ממנו אם אני רוצה להפגש לאיזה חצי שעה.
קפצתי על ההזדמנות וירדתי לפגוש אותו
ישבנו על הספסל הקבוע שאנחנו יושבים עליו
שכבתי על הברכיים שלו ולרגע העולם היה שקט יותר.
סיפרתי לו את הקשיים של היום, את הסשן האחרון ששבר אותי, את השיחה שניסיתי לעשות אחרי זה.
הרגשתי שאני קצת מתנקה, במיוחד אחרי שכבר לקחתי כדור חירום
והוא הכיל, בעיקר הכיל ונתן את נקודת המבט שלו מבלי לחסוך דברים שאני לא רוצה לשמוע (אחת הסיבות ללמה אני אוהבת את הבנאדם הזה)
אחר כך עברנו אליו והגענו טיפה לשיחות על פיזיקה, מתמטיקה ואפילו הוא הסביר לי קצת על תורת הכאוס (אני ממש לא מבינה בתחומים האלה אבל מאוד אוהבת ללמוד בשיחות)
ואז במקום חצי שעה, ישבנו ככה (בשלב כלשהו כבר עברתי למצב ישיבה) ודיברנו שעה וחצי
והעולם נהיה קצת יותר רגוע
.
אני יודעת שאתה לא תקרא את זה
אבל תודה שאתה יכול לתת לי לפעמים את המקום הזה ואני יודעת שבאת גם כי אתה דואג לי
♥️
