לפני שנה. 4 בנובמבר 2023 בשעה 19:03
"לא ממש נשאר לי כח או תקווה להתמסר ברמות שאני מתמסרת מבלי להיפגע משמעותית כמו שנפגעתי עד עכשיו, המחיר לא שווה את זה."
"הכל כואב מידי בשלב הזה ואני כרגע רק רוצה משהו שיעזור לי להתמודד עם הכאב הזה, עם הדאגות, עם הסיוטים ועם המחשבות."
ישר חשבתי עליך
לא רק על כל הדברים שעברתי בשנים האחרונות, מאז הערפד
אלא חשבתי עליך
האדם שאני יודעת שההתמסרות שלי אליו היתה הכי גבוהה שיש, כמעט ללא גבולות
ויש בי כאב רועש וצרחות בתוך הסערה שבתוכי שיודע שזה כנראה כבר לא יהיה שם, שאני כבר לא אבחר להגיע להתמסרות כזאת, כלפי אף אחד.
וזה עצוב
במובן מסוים, זה עצוב לוותר ככה