פאק כמה שהתגעגעתי לקובן שלי
היצורים שהכי חשובים לי בחיים האלה, ביקום הזה ובכל מקום וזמן אפשרי.
הזכרתי היום את נסיך האופל בשיחות, העובדה שמתנות יום ההולדת שקניתי לו נמצאים עדיין אצלי ואני בשלב שאפילו לא בא לי לשלוח או לתת לו אותן
מצד שני, אני לא רוצה לשמור אותן
מה שאומר שאני אתן אותן פשוט באופן חופשי
מה עוד?
התעדכנו בכל הדברים שכל אחד.ת מאיתנו עבר.ה בחודש וחצי האחרון (כן, עבר בהחלט יותר מידי זמן מאז שהתראנו)
אפילו יצא לי קצת לשפוך את הרעל שיש לי בפנים על הפחדן.
בהתחלה היינו אצל הצבוע ודיברנו והתכרבלנו
אחר כך יצאנו לאכול בבית קפה
התגעגעתי אליהם כל כך
ואחרי שנפגשתי איתם הנפש שלי מרגישה קצת רגועה יותר
אפילו הדרואיד חזר טיפה, הוא לא יצא החוצה אבל הרגשתי אותו סוף סוף
הצבוע הביא לי שתי שמלות שיושבות עלי מדהים ועם אחת מהן אני מרגישה כל כך יפה וזה נדיר שאני מרגישה ככה, שאני מרגישה נשית ויפה.
זה היה יום מוצלח בסך הכל, כשאני רואה את הקובן שלי העולם הופך לקצת יותר נסבל, קצת יותר טוב
הם היו חסרים לי.
ולשיר של הלילה הזה, אני כל כך אוהבת את הגרסה הזאת:
"Let's begin
I'm gonna make you wish that I'd stayed gone, tune on in
When I'm done, your status quo will know its race is run
Oh, this will be fun"
