לפני 8 שנים. 28 במרץ 2016 בשעה 23:13
יש לי כל כך הרבה על מה לכתוב כרגע אבל אני מותשת (גם מסיבות טובות).
אני פוחדת
אני כועסת
אני גאה
אני מוגנת (מוגנת? כן כן מוגנת)
אבל מחר
מחר אני אכתוב.
בינתיים זאבון יקר שלי אני אוהבת אותך המון.
והאדם הנוסף, המשפחה שלי, גם אותו אני אוהבת המון.
תודה לשניהם שעזרו לי לעבור את היום הזה.
ודבר אחרון - אני לא עוזבת את המקום הזה.
אף אדם לא יכול לגרום לי לעזוב את המקום הזה.
אני כאן. זה המקום שלי.
