לפני הרבה שנים, אי אז בתחילת דרכי בתחום
כשהייתי צעירה, תמימה ובעיקר טיפשה (וואו, כל כך טיפשה)
עשיתי טעויות מפגרות של להיות בלי מילת בטחון על ההתחלה (אני כיום עקרונית נגד להיות בלי מילת בטחון בכלל, אבל בואו נגיד שאצל אנשים שנמצאים הרבה זמן ביחד ולאורך הזמן ויתרו על מילת בטחון זה עוד איכשהו טיפה הגיוני), לא לקרוא מאמרים בנושא, לא להבין שיש איברים שאסור להצליף בהם וכן הלאה.
ואז עשיתי את הטעות המפגרת של להתאהב ולהיות במערכת יחסים מתעללת שכללה גם אונס אנאלי.
האם אני מאשימה את עצמי?
ברור.
היתה לי חתיכת אחריות שם, הייתי צריכה להיות חכמה יותר, זהירה יותר וקשובה יותר לאינטואיציות שלי.
אז מה אני מנסה לומר כאן בכלל?
לא משנה באיזה צד של השוט אתם - כשאתם מתחילים, תקראו המון, אל תקשיבו בהכרח לאלו שנמצאים כאן שנים ו"יודעים טוב יותר", תחפרו במאמרים (הדברים שדן קאפ כתב בזמנו למשל הם מעולים), תחפרו בפורום אלפוני ובעיקר תהיו קשובים לאינטואיציות שלכם.
אם משהו מרגיש לכם אפילו טיפה כמו מניפולציה אז זה כנראה מניפולציה.
שמרו על עצמכם, לא משנה באיזה צד אתם, אף אחד/ת לא יעשה את זה בשבילכם.
