אז שבוע הבא ההופעה.
אלוהים אני לחוצה.
המוח שלי בעיקר צורח עלי בסגנון: "למה עשית את זה??? טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה"
הדברים עומדים כבר וזה נראה כל כך מדהים!
אני מפחדת להרוס את הכל.
אנשים שאני אוהבת מגיעים לראות אותי ואני מפחדת לאכזב אותם
אני מפחדת גם לאכזב את הבמאית, היא כזו מדהימה!
__________________________________________________________________________________________________
ליל הסדר היום
וכואב לי בלב.
עוד שנה שבה רק אני עושה עם אמא ושהאחים שלי עם אבא
עוד שנה שבה אני מסתכלת על הפלאפון מידי פעם, מקווה לקבל צלצול מאבא שמאחל לי חג שמח ושאומר שהוא התגעגע ושהוא מקווה שאני בסדר
עוד שנה שבה אני מקווה לקבל צלצול כזה גם מהאחים שלי
עוד שנה שבה אני אראה את הפנים של אמא ואני אדע שפוגע בה קצת שהאחים שלי אף פעם לא בוחרים לעשות איתה
עוד שנה של להתאמץ ולא לצאת על אמא שלי בזמן הארוחה כי הדקויות של הדת חשובות לה
אבל לפחות יש לי את ההופעה לחשוב עליה.
מה אני אעשה בחג השני בדיוק? זה יהיה אחרי.
ושם אמא רוצה שאני אבוא גם כי אחי הבכור יהיה
ואני לא רוצה.
לא דיברתי איתו מאז נובמבר (נראה לי) ואני כועסת!
הוא זה שלא עונה לטלפונים וכשאמא שואלת למה הוא לא מתקשר אלי אז הוא אומר שאין לו זמן.
למה אני צריכה להיות בארוחה עם מישהו שכל כך לא אכפת לו ממני?
אני פאקינג אחותו ואין לו מושג קלוש לגבי מה שעובר עלי
ואני יודעת שאם אני אתפוצץ עליו אז אני אקבל את - "תפסיקי להיות כזאת דרמה קווין ותפסיקי להגזים"
וכואב לי
למה כל כך כואב לי כל הזמן?
________________________________________________________________________________________________
גם הזמרת עוברת תקופה קשה
קשה לי לראות אותה ככה
היא מלאה בכל כך הרבה שנאה עצמית ואני מנסה להוציא אותה מזה ולהראות לה שכל מה שהיא חושבת על עצמה כרגע הוא לא נכון
היא כל כך יקרה לי, אני אוהבת אותה בכל לבי.
________________________________________________________________________________________________
היחסים עם ההולק מעורערים מאוד
אנחנו רבים מלא
אין לי כוחות כבר
אני אוהבת אותו והוא יקר לי
אבל אני מרגישה שאני עושה לו רק נזק
________________________________________________________________________________________________
הכל מרגיש לי מפורק מסביב
הלב שלי בגסיסה
אני קורסת לאט לאט
אני כל כך מותשת
קשה לי
כואב לי
