לפני 7 שנים. 14 בדצמבר 2016 בשעה 11:52
אני מאושרת וזה מפחיד אותי
זה מפחיד את בלו
זה מפחיד אפילו את רוג
זה לא מפחיד את הפניקס כנראה כי היא בעיקר "נו, אז אני שוב אקים את כולנו מחדש"
אבל וואו... כמה אושר הוא גורם לי.
ההתכתבויות בינינו הן שילוב של הכל - כנות, שיתוף ברגשות ובמחשבות ובחששות, צחוקים, רצינות ומין.
המווווון מין.
והמון "אני מתגעגעת אליך והלוואי והייתי לידך עכשיו והיית מכרבל אותי".
אבל אני מאושרת ואני נהנת מזה
כי אני שלו
וכי זה גם כתוב כאן כרגע בסוגריים.
מטופש אולי שמשהו כזה גורם לי לכל כך אושר... ועדיין, זה בדיוק מה שזה עושה.
אני אוהבת אותו, כל כך אוהבת אותו
ובינתיים אני משגעת את מבט לגבי יום ההולדת של לוקי.
יש כבר כמה רעיונות ותכנונים
עכשיו רק שזה ייצא לפועל!