סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שבריריות, פגיעות, חשיפה

על הפרצופים שלכם
הסחוטים, המיוסרים, המיוזעים, המעונים, המסופקים, הנינוחים, החיים

ואצחק עד כלות...
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 15:42

חבל סביב צווארי
הולך ומתהדק
כבר לא מנסה לברוח,
כבר לא מנסה להילחם.

פשוט נותנת לזה לקרות...

זה נראה כמו גורל שנחתם,
החבל מעצב את חיי.

חבל עוטף את עור גופי
וזה מרגיש כמסע תענוגות שרק החל,
אני מושכת ראשי לאחור
ונותנת לעצמי להיעלם לתוך התמכרותי.

חבל מתהדק סביב גופי,
מכסה את כולי
זה מרגיש עכשיו בטוח,
אני מרגישה שאני לא לבד.

החבל פתאום שולט בדרכי
וכולא בתוכו את המשך חיי
חשה איך החבל מביט בכל צעדיי
מכתיב את קצב נשימותיי.
רק שהחבל לא יפנה נגדי
ויפסיק ברגע את קיומי.


[i]

eran4​(שולט) - א. קראתי את מה שכתבת ותתגובה תקבלי לא פה.
ב. בכדי שתקבלי אותה כנסי לצ'אט ממתין לך שם
לפני 15 שנים
Cafe​(שולט) - חבלים נפלו לי בנעימים
אף נחלת שפרה עלי
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י