לפני 15 שנים. 1 באפריל 2009 בשעה 9:49
הרבה זמן לא נפגשנו
נראה שהחיים או הגורל מסרבים להכיר בנו
הכל קורה במרחב שבנינו
אך כלום בנתיים לא קורה בנינו
אני חשה כאב מוכר של חוסר,
של רצון לא ממומש
חולמת על זמנים רחוקים בהם הרגשתי את כולך
והייתי בטוחה ברעב שלך בקיומי
עכשיו, שהכל קורה
עולות בי ספקות, כי כמו צרכיי, צרכייך לא ממומשים
לרגע לא מפסיקה לרצות אותך,
לחשוק במראות גדולתך
אוהבת אותך
בסגידה, בהערצה, בגעגועים שלא נגמרים.
