חוויות מיומנו של מושפל

לפני שהוא הגיע אליי, הוא שלח לי הודעות: תשתה הרבה מים ואל תשתין.

אז כשהוא הגיע אליי הוא מילא בקבוק שלם של מים, ובקבוק של יין אדום. מידי פעם בזמן שאני מוצץ לו, מלקק לו את הרגליים, מלקק לו את התחת, חוטף ממנו סטירה, חוטף ממנו יריקה, הוא נתן לי לשתות. אחרי בערך שעה שאני השרמוטה שלו, הייתי חייב להשתין והייתי גם די שיכור. אבל הוא לא נתן לי. התחננתי שייתן לי, אבל הוא לא נתן לי. אסור היה לי להשתין, וכמו שהכרתי אותו אז ידעתי שיש לו סיבה.

בשלב מסויים כבר ממש לא הרגשתי טוב. התחננתי שהוא ייתן לי להשתחרר. הייתי מסטול ושיכור כדי להתחנן ולהתרפס, כמו שהוא אוהב. אז הוא פקד עליי להביא את התיק שלו מהכניסה, כמובן על ארבע. הבאתי את התיק אליו, שאני על ארבע. הוא פתח אותו והוציא ממנו חיתול.

את זה עוד לא עשיתי.

"תלבש אותו", הוא פקד עליי. מעולם לא שמתי חיתול, זאת אומרת מאז שהייתי תינוק לפחות... הייתי חסר אונים מול זה. חטפתי סטירה. בצייתנות הורדתי את התחתונים שלי ושמתי את החיתול סביבי איזור חלציי. הוא הסתכל עליי בחיוך מרושע, יודע שמה שהוא יגיד לי עכשיו, אני אעשה.

"תבדוק שזה אטום מספיק טוב, יא אפס. כי אם לא חבל."

בדקתי, למרות שלא הייתי בטוח איך, והראש שלי היה מסובב מהאלכוהול. בחוסר סבלנות הוא קם לעברי וסידר לי את החיתול, הידק את המדבקות והסתכל עליו כדי לראות שהוא אטום. הוא ידע מה הוא עושה.

"לך אחורה, תעמוד מולי," הוא פקד עליי. הלכתי אחורה ונעמדתי מולו, רק החיתול לגופי. הוא צילם כמה תמונות עם הפלפון.

"עכשיו אתה יכול להשתין, יא אפס," הוא אמר לי.

להשתין בתוך החיתול על עצמי, להיות ספוג בשתן שלי... הוא ידע מה זה יעשה לי. הוא מכיר אותי כל כך טוב. ירדתי על ארבע ואמרתי לו תודה, ליקקתי לו את הרגליים, הסנפתי לו את התחתונים, ולאט לאט הרגשתי את זרם השתן משתחרר לי בתוך החיתול. תחושה חמימה ומוזרה מילאה לי את כל איזור החלציים. הרגשתי ספוג בשתן החם והטרי שלי, שכבול בתוך החיתול. להיות ככה על ארבע מולו, חצי שיכור, שהשתן שלי מחמם לי את הגוף אבל לא נוזל, היה שיא חדש של השפלה.

"תודה...." אמרתי לו בהתרפסות. התרגשתי שרציתי כמעט לבכות.

"מה תודה, יא אפס מגעיל? חכה, עוד לא סיימתי. עכשיו שהשתן שלך ממלא אותך, אתה הולך לרדת לסופרמרקט ולקנות לי בירה. ברור?"

לא הבנתי למה הוא מתכוון. לרדת ככה לרחוב בחיתול?

"אנשים מכירים אותי שם, אני לא יכול..." אמרתי לו, מזכיר לו שהוא יודע את הגבולות שקבענו מראש. הכל בשבילו, אבל בדלתיים סגורות.

"לא ככה, יא אפס. אני לא רוצה שיעצרו אותך או משהו כזה. אם היינו בחוף הים או משהו הייתי שולח אותך לכמה משימות, אבל ממש לא בא לי שהערב הזה ייגמר, אני לא טיפש כמוך, יא אפס! תתלבש."

לא ידעתי מה לעשות. להתלבש מעל החיתול? לא יראו אותו? הבעתי ספק, וחטפתי סטירה שהחזירה אותי למקום.

"שים מכנסיים יא אפס. בלי תחתונים, רק מכנסיים. בוא נראה."

ניגשתי אל הג'ינס שלי ובאתי לשים אותו.

"לא הג'ינס, המכנסי ריצה," הוא אמר לי בחיוך הגאוני שלו, והצביע על מכנסי הריצה הקצרות. נחות, מסטול, שיכור ודפוק, לבשתי את המכנס הקצר מעל החיתול. היה אפשר בבירור לראות שאני לובש מתחתיו משהו גדול ולא סתם תחתונים.

"וואי וואי איך זה מדליק לראות אותך ככה עם החיתול, יא חתיכת מושתן. תעמוד מולי ישר, אני אצלם עוד קצת."

נעמדתי ישר, הראתי לו אותי במלוא הפאתטיות שלי. הוא צילם עוד כמה תמונות עם הפלפון. "בוא תראה, יא אפס," הוא פקד עליי. ניגשתי אליו על ארבע והוא הראה לי את התמונות. הפנים שלי נראו בבירור, עם עיניים אדומות מאלכוהול ופופרס, ולגופי מכנס ריצה קצרצר שממנו מבצבץ החיתול שמנופח קצת מכל השתן שלי. כל דבר בתמונה הזאת השפיל אותי והגחיך אותי.

"עכשיו תקשיב לי טוב, יא אפס. יש לך 3 אפשרויות, תבחר. אפשרות ראשונה, אני מפרסם את התמונות האלה עכשיו באתר של ההומואים והולך הביתה. אפשרות שניה, אתה יורד ככה כמו שאתה, רק עם חולצה בנוסף, להביא לי בירה מהסופר - ואני מוחק את התמונות. אפשרות שלישית, אני כן אתן לך ללבוש את הג'ינס, כי ככה פחות יראו מה אתה מסתיר מתחת, ואני כן מוחק את התמונות, אבל בשביל זה אתה צריך עכשיו לשתות את כללללל השתן שלי מכוס בירה. מה אתה בוחר?"

הוא ידע שאני לא כל כך אוהב לשתות שתן, כי פעם קודמת שהוא היה אצלי לא הצלחתי. אבל הפעם לא היתה לי ברירה. זה היה חלק מהדרך בה הוא הסיר ממני עוד גבולות, מקלף עוד ועוד שכבות של התנגדות. עכשיו הבנתי במה מדובר. הוא מחנך אותי. לא היתה לי ממש בחירה.

"אפשרות שלישית..." אמרתי בכניעה.

"יופי. תביא כוס."

הלכתי אל המטבח והבאתי כוס בירה. הוא נעמד. ירדתי על ארבע מולו. הוא הסניף לי פופרס, ואז התחיל להשתין אל תוך הכוס. עוד ועוד שתן, עוד ועוד, עד שהכוס היתה כמעט מלאה.

"עכשיו תשתה, או שאני מפרסם את התמונות שלך!"

הסתכלתי אל הכוס, מפחד מהכמות. אבל כל מה שהוא עשה לי, והסיטואציה שהייתי בו, לובש מולו חיתול שספוג כולו בשתן שלי, שיכור, מסטול וכנוע, הייתי מוכן.

בכניעה וצייתנות לקחתי את הכוס ושתיתי הכל, לאט לאט, אבל הצלחתי.

"מה אומרים?"

"תודה, אדון מושלם."

"תודה על מה, יא אפס?" סטירה.

"תודה על השתן שלך, אדוני."

"השתן שלי הוא?"

"השתן שלך נפלא וטעים אדוני."

"יופי. עכשיו תלבש ג'ינס וחולצה קצרה ולך להביא לי בירה, יא אפס."

הטעם של השתן עדיין בפה שלי, צייתתי מיד. התלבשתי, נזהר לא לפוצץ את החיתול מהלחץ של הג'ינס. עדיין אפשר היה לראות קצת בליטה, אבל זה לא היה נורא כמו המכנס הקצר. זה כן היה קצת מוזר, אבל האלכוהול שחרר אצלי קצת את העכבות, והחרמנות המטורפת שאחזה אותי מהשליטה שלו בי ומההשפלה שלו החזיקה אותי טוב. הולך בזהירות כדי לא לפוצץ את הג'ינס שהיה מלא בשתן שלי, שעדיין היה קצת חם, והרגשתי ספוג בו לגמריי, התחת והזין שלי ספוגים ומלאים בו, לקחתי מפתח ועזבתי את הדירה. ירדתי במדרגות במיוחד בזהירות, עזבתי את הבניין והלכתי לסופר. בסופר הסתובבתי ומצאתי את הבירה שהוא אוהב, קרה מהמקרר. הייתי צריך להתכופף, מה שסיכן את זה שהחיתול יתפוצץ. ירדתי על הברכיים בזהירות ולקחתי את הבירה. בזהירות יתרה, מקווה לא לפגוש אף אחד שאני מכיר, הולך בצעדים זהירים, ניגשתי אל הקופה ושילמתי על הבירה, משפיל מבט מול המוכר שנראה לי שהוא שם לב שיש משהו מוזר בג'ינס שלי. לקחתי את הבירה במהירות וחזרתי הביתה, עולה במדרגות בצעדים איטיים. נכנסתי אל הדירה והוא ישב על הספה, מבסוט.

"לפני שאתה מגיש לי את הבירה תתפשט, תישאר בחיתול."

צייתתי. כל פעם שהתפשטתי מולו החרמנות שלי נדלקה. כל כך אהבתי להיות מולו בבגדים מינימליים, שהוא יראה אותי, להיות חשוף מולו. אבל הפעם, ללבוש לגופי רק חיתול, שהוא ספוג כולו בשתן שלי שנוצר מכל האלכוהול והמים שהאדון המושלם השקה אותי בו, הגעתי לרמות חדשות של רפיסות וחרמנות.

עם החיתול סביב גופי הבאתי לו את הבירה. ירדתי על ארבע ואמרתי לו: "תודה!"

הוא חייך והראה לי את התמונות שלי בפלפון. "תראה איזה מעפן אתה, הא?"

"כן, אני מעפן, אדוני המושלם."

"אין יותר אפס ממך, יא חתיכת מושתן דפוק."

"נכון אדוני."

הוא חייך אליי והראה לי איך הוא מוחק את התמונות בפלפון.

"תודה אדוני."

אז הוא הסניף לי פופרס, תפס לי בשיער והסתכל לי בעיניים.

"אפס טוב אתה. אני צריך עוד להשתין. אנחנו נלך לאמבטיה, אתה תוריד את החיתול ותעביר אותו על כל הגוף שלך. תשתמש בו כמו ספוג על הגוף שלך, תמרח אותו, תסחט אותו מול הגוף הדוחה שלך, שכל כולך תהיה מלא בשתן הקר שלך. ובזמן שאתה עושה את זה, אני אשתין לך על הפרצוף. אני רוצה שהשתן שלך ושלי יספגו כל פינה בגוף שלך. את הפנים שלך, את התחת שלך, את החזה השעיר המכוער שלך, כל הגוף שלך הולך להיות ספוג עכשיו בשתן, ברור לך, אפס?"

"כן אדוני!!!!" אמרתי ביבבה, לא עומד יותר בזה.

"חתיכת מושתן. איך אתה צריך את זה."

"כן אדון מןשלם אני צריך את זה... תודה..."

הוא חייך ולקח אותי אל האמבטיה.

וככה הערב שלנו התחיל.

קורא\קוראת יקרים, אם אהבת, אם נדלקת, אם עשה לך טוב, אשמח אם תשאיר\י תגובה. זה עושה לי טוב... תודה